שבלי הלקט רצ״דShibbolei HaLeket 294
א׳דין שופר לדחות את השבת או לפקח עליו את הגל ביו"ט או להעביר עליו את התחום ולהורידו מן האילן או לחתכו ולתקנו.
1
ב׳יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת במקדש היו תוקעין אבל לא במדינה משחרב בית המקדש התקין ר' יוחנן בן זכאי שיהיו תוקעין בכל מקום שיש בו בית דין והאידנא ליתא לתקנת רבן יוחנן בן זכאי ובכל מקומות ישראל מנהג פשוט שלא לתקוע בראש השנה שחל בשבת. ואמרינן בגמרא מנא הני מילי אמר ר' לוי בר חמא אמר רב חנינא כתוב אחד אומר שבתון זכרון תרועה וכתוב אחד אומר יום תרועה יהיה לכם לא קשיא כאן ביום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת כאן כשחל להיות בחול ובמסקנא אמרינן רבא אמר מדאורייתא מישרא שרי ורבנן הוא דגזרי ביה משום דרבה דאמר רבה הכל חייבין בתקיעת שופר ואין הכל בקיאים בתקיעת שופר גזירה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ויעבירנו ארבע אמות ברשות הרבים. יש תמיהין למה לי גזירה דרבה הא תרי קראי כתיבי זכרון תרועה ויום תרועה ומוקמינן חד בשבת וחד בחול ומפרשין יש לומר דרבה גופיה מפרש להו לקראי מאי טעמא אמרה תורה זכרון תרועה משום גזירה דשמא ילך אצל בקי ללמוד וכו':
2
ג׳ושנו חכמים שופר של ראש השנה אין מפקחין עליו את הגל ואין מעבירין עליו את התחום ולא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה ולא שטין על פני המים ולא זו אף זו קתני. מאי טעמא יום טוב עשה ולא תעשה ושופר עשה ולא אתי עשה ודחי עשה ולא תעשה. יש תמיהין מאי איריא דהוי יום טוב עשה ולא תעשה אפי' לא הוי אלא לא תעשה גרידא לא הוי מידחי דלא אתי עשה ודחה לא תעשה אלא היכא דמקיים עשה בעידנא דמתעקר לא תעשה כגון מילה בצרעת ומפרשין דעשה דציבור דחי לא תעשה אע"ג דלא מקיים עשה בעיקור לאו.
3
ד׳ורבינו תם זצ"ל הקשה מה בכך אם יפקחו את הגל טלטול בעלמא הוא ואינו אלא מדרבנן וליתי עשה דאוריתא ולידחי איסורא דרבנן ותירץ אי בדאפשר לפקוחי בידים הכי נמי והכא במאי עסקינן דבלא אפשר אלא במרא וזבילא:
4
ה׳ואין חותכין אותו לא בדבר שהוא משום שבות ולא בדבר שהוא משום לא תעשה רבינו יצחק פאסי זצ"ל גריס משום שבות סכינא משום לא תעשה מגלא.
5
ו׳ורבינו שלמה זצ"ל גריס [איפכא] משום שבות מגלא שאין מנהג לחתוך בו ואין בו אלא שבות דרבנן. משום לא תעשה סכינא דדרכו לחתוך בו ויש בו משום לא תעשה. אבל אם רצה ליתן בו בתוכו מים או יין יתן. תניא אבא שאול אומר מים או יין כדי לצחצחו מותר מי רגלים לא יתן מפני הכבוד:
6