שבלי הלקט שי״טShibbolei HaLeket 319
א׳דין נטילת שחרית פניו וידיו וסדר תפלת שחרית.
1
ב׳ובשחרית יום הכיפורים יש שנוהגים להשכים בעמוד השחר כשאר ימי המעמדות ומתפללין ואומרין סליחות ותחנונים עד שיאיר המזרח ואע"פ שרחיצה אסורה ביום הכיפורים רשאי ליטול ראשי אצבעותיו שחרית כדי להעביר רוח רעה השורה על הידים.
2
ג׳ובתשובות הגאונים ז"ל מפרש לאחר שעשה צרכיו מותר ליטול ידיו מידי דהוי אמטונפות בטיט ובצואה ואין לך טינוף גדול מזה ואי עביד בסודר דאית ביה כדי הדחה אסור דלמא אתי לידי סחיטה אבל אי לא עביד צרכיו יקנח ידיו במטפחות הנגובות דלא אתי לידי סחיטה משום דכתיב ארחץ בנקיון כפי.
3
ד׳ורבינו אליקים זצ"ל כתב בפירוש פרק בתרא דיומא אמר לן מורה צדק דכשהוא עומד ממטתו שחרית הוי כמלוכלך שהרי ידים עסקניות הן ויכול לרחוץ ידיו עיניו נמי יכול לרחוץ משום שנאמר כל פעל ה' למענהו.
4
ה׳ובעל הדברות ז"ל כתב שחרית נוטל ידיו כדרכו דנטילת ידים מצוה ומברך על נטילת ידים אבל פניו אסור ועוד תמצא שהקדמנו מדיני רחיצה בהלכה שי"ג:
5
ו׳וכיון שהולך יחף יש אומרים שאינו מברך שעשית לי כל צרכי שהרי אסור בנעילת הסנדל ובעל הדברות ז"ל כתב מסתברא כיון שבידו ורשותו הוא לנעלם מפני סכנת עקרב מותר ויכול לברך כסדר כל השנה ולאו דוקא כי סיים מסאנא כי היכי דלא שמע קול תרנגולה [מברך] כיון שבידו הוא. וגומרין סדר הברכות והזמירות ואומרים נשמת כל חי וכל סדר התפלה ומתפללין בלחש כסדר שהתפללו ערבית ואחר המברך את עמו ישראל בשלום אומר אבל אנחנו חטאנו מה נאמר לפניך עד את כל דברי התורה הזאת ואומרים קדושתא שושן עמק איומה או אחרת לסדר היום כסדר הכתוב במחזורים ומזכירין שלש עשרה מדות ואומרים סליחות ווידויים ושליח צבור מתוודה אבל אנחנו חטאנו מה נאמר לפניך על חטא באמצע התפלה בברכה רביעית כסדר הכתוב במחזורים וכן במוסף וכן במנחה וכן בנעילה. אך בנעילה במקום אתה יודע רזי עולם ועל חטא אומרים אתה נותן יד לפושעים כאשר נפרש לפנינו שכך שנו חכמים מצות וידוי ערב יום הכיפורים עם חשיכה אבל אמרו חכמים מתודה אדם קודם אכילה שמא תטרוף דעתו בסעודה. ואע"פ שהתודה קודם אכילה מתודה אחר האכילה ואע"פ שהתודה ערבית יתודה שחרית ואע"פ שהתודה שחרית יתודה במוסף במנחה ובנעילה והיכן אמרה אחר תפלתו ושליח צבור אומרה באמצע תפלה כמו שכתבנו.
6
ז׳ויש מקומות שנוהגין כשהחזן אומר את התפלה בקול שאומרים הוידוי באמצע התפלה בברכה הרביעית וחוזר ואומרה לאחר המברך את עמו ישראל בשלום כדרך שאומרין אותו בתפלת לחש.
7
ח׳וכתב רבינו ישעיה ז"ל שזו היא טעות גדולה שלא מצינו שיהא אדם צריך להתוודות פעמיים בתפלה אחת וכן עיקר שבתפלת לחש אומרין אותו לאחר התפלה ושליח צבור אומר אותו באמצע וכן המנהג הנכון הפשוט בישראל. ומהו סדר הוידוי רב אמר אתה יודע רזי עולם ושמואל אמר אתה יודע מעמקי לב ולוי אמר ובתורתך כתוב לאמר ור' יוחנן אמר רבון כל העולמים ורב יהודה אמר כי עונותינו רבו מלמנות ורב המנונא אמר עד שלא נוצרתי אינני כדאי וזהו הוידוי דרב המנונא זוטי ביומא דכיפוריא פי' כל אלו ראשי וידויין הן. אמר רב זוטרא לא אמרן אלא דלא אמר אבל אנחנו חטאנו אבל אם אמר אבל אנחנו חטאנו תו לא צריך דאמר רב המדודי הוי קאימנא קמיה דמר שמואל והוה יתיב כי מטא שליחא דצבורא אבל אנחנו חטאנו קם אכרעיה אמינא שמעי מינה עיקר וידויא האי הוא. ותניא כיצד מתודה אומר עויתי פשעתי חטאתי כו' וחכמים אומרים חטאתי עויתי פשעתי וכו' והלכה כחכמים ועיקר וידוי על חטא הוא [בסימן] אר"ש וס"ג אונס רצון שגגה זדון סתר גלוי אבל האריכו בו וסדרוהו באלפא ביתא. ובשחרית אין מנהג בישיבה לומר אתה כוננת ולא סדר עבודה אחר וחותמין בקדושתה כי אתה סולחן לישראל כו' ואומר ברכת כהנים וכהן הבא לישא את כפיו ביום הכיפורים נוטל ידיו ומברך שנאמר שאו ידיכם קודש וברכו את ה' ואומרים אבינו מלכנו וקדיש גמור:
8