שבלי הלקט ש״כShibbolei HaLeket 320
א׳דין סדר קריאת התורה והפטרה ותפלת מוסף ותפלת מנחה ואם יש נשיאת כפים במנחה:
1
ב׳באו לקרות בתורה מוציאין ספר תורה וקורין בה ששה בני אדם ואם הוא שבת קורין שבעה וקורין פרשת אחרי מות עד כמעשה ארץ מצרים ויש (שמדלגין) [שרגילין] לקרות פסקא ראשונה לבד מתחילת הפרשה עד ויעש כאשר צוה ה' את משה לפי שזה הוא סדר עניינו של יום ולא יותר ומפטיר קורא בספר תורה אחר בפסוקין של מוסף ובעשור לחדש בפרשת פנחס ומפטיר בישעיה ואומר סולו סולו פנו דרך עד כי פי ה' דיבר ויש בה מעניינו של יום הלא זה צום אבחרהו וכן לקדוש ה' מכובד ואמר מר זה יום הכיפורים שאין בו אכילה ושתייה אמרה תורה כבדהו בכסות נקיה וחותמין בברכות של תורה כדרך שחותמין בתפלה בין כשחל בשבת בין כשחל בחול ופוסקין צדקה על שם אגרא דתעניתא ואומרים תהלה וקדיש עד לעילא ומתפללין של מוסף בלחש כסדר הכתוב במחזורים ואומרים אבל אנחנו חטאנו מה נאמר לפניך על חטא כסדר שחרית וערבית ויש אומרים אותו בסימן אר"ש זס"ג ולא יותר בין ליחיד בין לצבור ואומרים קדושתא אשען במעשי אזרח או קדושתא אחרת לסדר היום ואומר סדר עבודה אתה כוננת או סדר אחר על שם ונשלמה פרים שפתינו ויש שרגילין לשנות משניות יומא ואין אומרים סליחות במוסף ולא שלש עשרה מדות ומתודה באמצע התפלה הכל כמו שכתוב במחזורים וחותמין בקדושתא כי אתה סולחן לישראל ואומר ברכת כהנים ואומר היום תאמצנו וקדיש גמור אין כאלהינו וקדיש בלא תתקבל.
2
ג׳וכתב בעל הדברות ז"ל שצריך להיזהר שלא להאריך ולהרבות בסליחות שבתפלות [שחרית] כמו שרגילין להאריך כדי שיתפללו במוסף קודם שתגיע שעת המנחה דקיימא לן היו לפניו שתי תפלות אחת של מנחה ואחת של מוספין מתפלל של מנחה ואח"כ מתפלל של מוספין אלא שנהגו להאריך ובתפלת המנחה אומרים מה נאוו על ההרים כדרך ימים טובים ואם הוא שבת מתפללין אם תשיב ואומר תהלה ובא לציון וכולא סדרא וקדיש עד לעילא ואם הוא שבת אומרים ואני תפלתי ומוציאין ספר תורה וקורין בו ג' בני אדם בפרשת אחרי מן כמעשה ארץ מצרים עד סוף הפרשה והקורא שלישי בתורה הוא המפטיר בנביא ומקדישין בין קריאת התורה להפטרה ומפטירין בנבואת יונה בתרי עשר ומתחילין ועלו מושיעים בסוף נבואת עובדיה ומסיים מי אל כמוך בסוף נבואת מיכה דקיימא לן בנביא של שנים עשר מדלגין מנביא לנביא וחותמין בברכות כסדר היום.
3
ד׳ומה שנהגו לקרות במנחה בעריות מפרש בתשובות הגאונים ז"ל מפני מה קורין ביום הכיפורים במנחה בעריות שיום הכיפורים אין מתכפרין בו עוונות עד שיחזרו בתשובה ואע"ג דאמרינן כל עבירות שבתורה בין עשה תשובה בין לא עשה תשובה יוה"כ מכפר לית הלכתא כר' אלא כי ההיא ברייתא דתניא שאל ר' מתיא בן חרש את ר' שמעון בן יוחי ברומי שמעת הארבעה חלוקי כפרה כו' וכיון דלא מכפר יום הכיפורים אלא בתשובה עמו לפיכך קרינו בעריות שאם ח"ו יש בר ישראל שפרץ בעריות או בנדה כיון שקורין לפניו זוכר עבירה שבאת לידו וחוזר בתשובה כדי שיכפר לו עון ההוא. ובתפלת לחש מתפללין ומתודין כדרך שהתפללו והתוודו ערבית ושחרית ואומר קדושתא אודך בקול ערב או אחרת לסדר היום ואין אומרין סדר העבודה במנחה אך אומרים סליחות וודוין ואומרים שלש עשרה מדות ושליח צבור מתודה באמצע התפלה הכל כסדר הכתוב במחזורים וחותמין בקדושתא כי אתה סולחן לישראל ואין אומרים ברכת כהנים ואומרים אבינו מלכנו ואם הוא שבת אין אומרים צדקתך צדק וקדיש גמור:
4
ה׳תנן התם בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהם ד' פעמים ביום בשחרית במוסף ובמנחה ובנעילת שערים. בתענית ובמעמדות וביום הכיפורים ואמרינן עלה בגמרא תעניות מי אית בהוא מוסף חסורי מחסרא והכי קתני בשלשה פרקים כהנים נושאין את כפיהן כל זמן שמתפללין ויש מהן ארבעה פעמים ביום בשחרית במוסף במנחה ובנעילת שערים. תניא שחרית מוסף ומנחה ונעילה יש בהן נשיאת כפים ר' יוסי אומר נעילה יש בהן נשיאת כפים מנחה אין בהן נשיאת כפים א"ר נחמן הלכה כר' יוסי ואילו האידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו במנחה דתעניתא כיון שסמוך לשקיעת החמה פרסי כתפילת נעילה דמי. יש מדקדקין מיכן שאין נשיאת כפים במנחה ביוה"כ שהרי תפלת נעילה אחריה ואין לומר בה כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלי שאין מאחרין תפלת המנחה ביום הכיפורים כל כך לפי שצריכין להתפלל נעילה בשעתא אבל בשאר תעניות שאין להן להתפלל תפלת נעילה מאחרין להתפלל מנחה סמוך לשקיעת החמה קרוב לשעת נעילה הוי ליה תפלת המנחה דשאר תעניות כתפלת נעילה דיום הכיפורים הלכך נושאין כפיהם בשאר תעניות במנחה אבל אין נושאין כפיהן במנחת יום הכיפורים.
5
ו׳ורבינו גרשום ז"ל פי' והאידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו וכו' הואיל והלכה כר' יוסי מאי טעמא פרסי כהני ידייהו ביום הכיפורים במנחה ומשני כיון דסמוך לשקיעת החמה פרסי. פי' שהיו מאחרין לתפלת המנחה כתפלת נעילה דמי הרי פי' בהדיא דבמנחת יום הכיפורים איכא נשיאת כפים ומשמע לפי פירושו דהכי גריס ואילו האידנא מאי טעמא פרסי כהנא ידייהו במנחתא ומשמע דאיום הכיפורים קאי והוא הדין אכולהו שאר תעניות ולא גריס במנחתא דתעניתא גם רבינו יצחק פאסי זצ"ל גריס ואלא האידנא מאי טעמא פרסי כהני ידייהו במנחתא ולא גריס בתעניתא מכל מקום נראה בעיני שאין נשיאת כפים במנחה ביום הכפורים דאמרינן בסוטה פרק אלו נאמרין בזמן שהכהנים מברכין העם מה הן אומרים אמר ר' זירא אמר רב חסדא ברכו ה' מלאכיו וכו' במוספי דשבתא מאי אמר רב אסא הנה ברכו את ה' כל עבדי ה' וכו'. במנחתא דתעניתא מאי אמר רב אחא בר יעקב אם עונינו ענו בנו וכו' בנעילה דיומא דכיפורי מאי אמר מר זוטרא ואמרי לה במתניתא [תנא] הנה כי כן יבורך גבר ירא ה' מדקאמר הכא במנחתא דתעניתא והדר קאמר בנעילה דכיפורי ש"מ דבשאר תעניות קאי ולא במנחת יוה"כ.
6
ז׳ואחי ר' בנימין זצ"ל סבירא ליה כפי' רבינו גרשום זצ"ל דהא עלה קיימינן כדקאמר ויש מהן ארבעה פעמים ביום ועלה קא מפלגי בברייתא ר"מ ורבי יהודה ור' יוסי ואיפסקא הלכתא כר' יוסי וכיון דאיפסקא הלכתא כר' יוסי בעי תלמודא האידנא מאי טעמא פריסי כהני ידייהו במנחתא ומשני כיון דסמוך לשקיעת החמה מצלינא ליה כתפלת נעילה דמיא פי' לפי שסדר היום מרובה ומאחרין תפלת המנחה עד קרוב לשקיעת החמה ואין הפרש בזה בין יום הכיפורים לשאר תעניות והא דקאמר בסוטה במנחתא דתעניתא להוציא מנחה דכל יומא ולא הוציא יוה"כ מן הכלל כמו שלא הוציא ימים טובים מכלל מוספי דשבתא אלא דרגא דרגא קא סליק ברישא קאמר בזמן שהכהנים נושאין את כפיהן העם מה הם אומרים וקאי אתפלת שחרית דכל יומא והדר קאמר במוספי דשבתא מאי והוא הדין לכל שאר ימים שיש בהן תפלת מוסף והדר קאמר במנחתא דתעניתא והוא הדין ליום הכיפורים והדר קאמר בנעילה שהוא ביום הכיפורים לבד. מכל מקום מנהג פשוט בידנו שלא לאומרו במנחה מאחר שאמר אותו בנעילה ואנו כתבנו מה שנראה לנו:
7