שבלי הלקט שכ״דShibbolei HaLeket 324
א׳ערוגה שתים עשרה סדר חג הסוכות
1
ב׳דין דברים הפסולים לסיכוך.
2
ג׳תנו רבנן בסוכת תשבו שבעת ימים בסוכה של כל דבר ר' יהודה אומר אין סוכה נוהגת אלא בארבעה מינין שבלולב והדין נותן ומה לולב שאינו נוהג בלילות כבימים אינו נוהג אלא בארבעה מינין אמרו לו כל דין שאתה דן שתחילתו להחמיר וסופו להקל אינו דין לא מצא ד' מינין יהא יושב ובטל והתורה אמרה בסוכות תשבו שבעת ימים בסוכת של כל דבר וכן בעזרא [הוא אומר] צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן ועלי הדס ועלי תמרים ועלי עץ עבות לעשות סוכות ככתוב וקיי"ל דהילכתא כרבנן. ושנו חכמים זה הכלל כל דבר שמקבל טומאה ואין גידוליו מן הארץ אין מסככין בו מנא הני מילי כי אתא רבין אמר ר' יוחנן אמר קרא באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גורן ויקב הכתוב מדבר ואימא גורן עצמו ויקב עצמו אמר ר' זירא יקב כתיב כאן ואי אפשר לסכך בו ואימא יין קרוש הבא משניר ואסיק רב אשי מגרנך ולא גורן עצמו ומיקבך ולא יקב עצמו רב חסדא אמר מהכא צאו ההר והביאו עלי זית וגו' הדס שוטה לסוכה ועץ עבות ללולב וכתב רבינו שלמה זצ"ל כיון דילפינן טעמא מגרנך ומיקבך לא סמכינן לאכשורי לסכך בעורות ואפי' לא מקבלי טומאה כגון שמחוסרין מלאכה [דנהי] דמיקרי גידולי קרקע על שם שהארץ מגדלתן במרעה ופרנסה אבל גידוליו מן הארץ לא קרי אלא דבר הצומח מן הקרקע ולא בהמות דתניא בהשוכר את הפועלים פועלים אוכלין בדבר שגידוליו מן הארץ [כו' יצא החולב והמחבץ והמגבן] וגמר מלא תחסום שור בדישו מה דיש מיוחד דבר שגידוליו מן הארץ כו' יצא החולב והמחבץ והמגבן אלמא לא גידוליו מן הארץ קרו להו תנא ומהאי טעמא אימעוטי להו לוחות אבנים שאין גידוליו מן הארץ ואוכלים ומשקין וכלים משום דמקבלי טומאה [אבל בעל עשרת הדברות ז"ל כתב שמסככין בעורות שאין מקבלין טומאה]. מנימין עבדיה דר' אשי איטמישא ליה כותנתיה במיא שטחה אמטללתא אמר ליה אביי שקליה דלא לימרו קא מסכך בדבר המקבל טומאה אמר ליה והא קא חזי לה דרטיבא אמר ליה לכי יבשיה קא אמינא לך. א"ר יהודה סיככה בחיצים פי' בבית יד של חצים בזכרים כשרה בנקבות פסולה ולא גזרינן בזכרים אטו נקבות אמר רבה בר רב הונא אמר רב סיככה באניצי פשתן פסולה בהוצני פשתן כשרה בהושני פשתן איני יודע והושני עצמן איני יודע מה הוא וכיון דספיקא הוא אזלינן לחומרא אמר רב הונא הני שווצי ושווצרי מסככינן בהן אביי אמר בשווצי מסככינן בשווצרי לא מסככינן מאי טעמא כיון דסני ריחייהו שביק להו ונפיק. אמר רב אבא אמר שמואל ירקות שאמרו חכמים אדם יוצא בהן ידי חובתן בפסח פוסלין בסוכה משום אויר מאי טעמא כיון דלכי יבשי מיפרכי ונפלו כמאן דליתנהו דמי וכתב רבינו ישעיה זצ"ל אבל אי לא הוי מיפרכי הוי פוסלין משום סכך פסול שהם אוכלים ומקבלין טומאה והוי פוסלין באמצע בד' טפחים ומן הצד בד' אמות. תניא סוכי תאנים ובהן תאנים פרכילין ובהן ענבים וקשים ובהן שבלים מכבדות ובהן תמרים אם הפסולת מרובה על האוכלין כשרין ואם לאו פסולין וכתב בעל הדברות זצ"ל מיכן נוהגין לסכך בשומר הוא פונוקלו שהפסולת הוי מרובה על האוכל:
3