שבלי הלקט ל״הShibbolei HaLeket 35
א׳דין שליח ציבור לקרוא בתורה ואם הוא כהן מהו להעלות כהן אחר לקרוא.
1
ב׳ואם היה החזן כהן או לוי אם ראוי לו שיקרא כהן אחר או לוי אחר לקרוא בתורה אם לאו.
2
ג׳מצאתי שכתב רבינו יואל ב"ר יצחק הלוי לרבינו אפרים ז"ל שמעתי עליך שאתה אוסר לחזן שהוא כהן או לוי שיקרא כהן אחר לקרוא בתורה או הלוי שיקרא לוי אחר משום דאמרינן כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון וכן הלוי ותמהני הלא מפני היוצאין גזרו שלא יראו כי זה קורא אחר הראשון ויאמרו ראשון לא עלה למנין שבעה והכא אפילו היוצאין יודעין שהכהן עומד ומחזן כמנהג כל המקומות שיש חזן שקורא כל הקוראין לעמוד ולקרות ואותן הקרואין הן קוראין בתורה ומברכין אבל החזן אינו מברך וקורא אלא שמסייע לקרות עם הקורא מפני שיש שאינן בקיאין לקרות ומקרין אותן כדרך שהיו עושים בבכורים כך פירש רבינו חמי הטעם בספרו.
3
ד׳הלכך מאי פגמו איכא. בשלמא התם [היוצאים] שמעו שני כהנים שעומדים ומברכין בתורה ואהכי תמהי ואמרי חד מנייהו פגום אבל הכא שאינו מברך ברכת התורה ועוד שהוא מחזן לא תמהי ומשום המכירין אותן אין לחוש ואי משום אורחין הבאים מארץ רחוקה מה הם יודעין שהחזן הוא כהן הואיל ואינו מברך בתורה במקום כהן. ועוד דמשמע בירושלמי שאין אדם קורא בתורה עד שיהיה אחר מחזן עליו כדאמרינן בפ' בתרא דירושלמי דמגילה ומאחר שבלא החזן אין לקרות לא אתי למימר דפגום הוא ודעתך תודיעני.
4
ה׳ורבינו אפרים זצ"ל השיב לו בלשון הזה אשר שמעת עלי שאני אוסר לכהן חזן לקרות כהן אחר אמת ויציבא פתגמא. ופליאה בעיני על כל כהן העושה כן שפוסל עצמו לכהונה ואם הוא [לוי] ללווייה שהרי אמרו חכמים כהן אחר כהן לא יקרא משום פגמו של ראשון כל שכן שני כהנים ביחד וכל שכן חזן שתופס בידו ס"ת וקורא לכהן אחר. ואשר הבאת ראיה מירושלמי שאין יכול לקרות בלא חזן משום דבעינן סרסור מההוא בר נש כו'. ואית ספרים ירושלמי דגרסינן ההוא חזנא כו' כמה שגית וטעית חדא שאם זה תחותיי שלא העמיד אחר עמו לקרות אם כן היה לו לומר לא קם בר נש בהדיה מה תחותיי ועוד שאומר חזנא ובלא החזן קורין אחרים ועוד כי זה סרסור ששניהם קורין א"כ אין כאן סרסור אחד כי אם שני סרסרים וא"ת קול חזן אנו שומעין ולא קול הקורא אם היה החזן משמיע קולו כמו הקורא היה אסור והא קא חזינן דהקורא המגביה קולו ה"ז משובח ובצרפת ראיתי רבינו תם זצ"ל מגביה קולו עם החזן.
5
ו׳ובארץ יון [ובלומברדיאה] הקורא קורא והחזן שותק ויישר כחם דכתיב אנכי עומד בין ה' וביניכם משה שומע מפי הגבורה ומשמיע לישראל ולא שניהם יחדיו כמו שאתה עושה והחזן שלך ופירש הירושלמי כך הוא קם חזנא וקרא בסיפרא ולא קם בר נש תחותוי לא עמד אחריו אחר במקומו לתרגם. אלא החזן עצמו היה מתרגם וזה סרסור השומע מפי הקורא ומתרגם לאחרים כמו סרסור שקונה מזה ומוכר לזה (וכן) [זהו] פירוש נכון ולא כפירושך שיהיו שניהן קורין עד כאן לא שנית במגילה שלא יהיה שנים קורין בתורה וא' מתרגם ותיפח רוחם של חזנים שהעומד לקרות בתורה מברך לפניה ולאחריה והחזן קורא ועוד פעמים ששותק הקורא ומברך ברכה לבטלה והציבור לא יצאו ידי קריאת שבעה והחזן מברך ששה [פשיטים] לכבוד התורה והוא קלון התורה ועתיד הקב"ה לפרע ממי שיש בידו למחות ואינו מוחה ובידי אין למחות כי אומרים מנהג אבותינו תורת משה רבינו כמו שכתבת ובשמחת תורה יצאתי מבית הכנסת [בחרי] אף כי שמעתי לבלע זה החזן מדלג יותר מד' פעמים עבור ששה פשיטים במה שלא התירו לו ולדן אמר ולאשר [אמר] ורב ושמואל נחלקו בדילוג של ראש חודש ובקושי התירו שם דלא אפשר ואתה יכול למחות ואם תמחה תזכה לשם ולתהלה בישיבה של מעלה.
6
ז׳וכתב אחי ר' בנימין נר"ו דלא איסתבר ליה הא דרבינו אפרים זצ"ל. דמאחר שאין דרך החזנים לקרות הם בתורה אלא להעמיד אחרים שיקראו מה פגם יש בכהן או בלוי חזן שקורא אחר לקרות ולא מצינו לשון פגם אלא בקריאת שני כהנים או שני לוים זה אחר זה והנכון כדברי רבינו יואל הלוי זצ"ל אמנם מה שכתב שאין אדם קורא בתורה עד שיהא אחר מחזן עליו כן הוא כדבריו. שצריך החזן להעמיד כל קורא וקורא והחזן אינו רשאי לקרות אלא אם כן יעמוד אחר ויחזן במקומו. אבל אין הנדון דומה לראיה דההיא דירושלמי ודאי לענין תרגום הוא ורבינו יצחק פאסי זצ"ל כתבו בלשון הזה אמר רב חגי רב שמואל בר רב יצחק על לבי כנישתא חמא חזנא קאי וגם מתרגם ולא קאי בר נש תחותיה אמר ליה אסור לך כשם שנתנה על ידי סרסור כך אנו צריכין לנהוג בה הא למדת דההיא ודאי לענין תרגום נאמרה אבל קריאת החזן בתורה אם אין אחר מחזן עליו דבר זה מפורש בהדיא בתוספתא דמגילה ראש הכנסת או חזן הכנסת לא יקרא עד שיאמרו לו אחרים קרא שאין אדם מבזבז לו. חזן הכנסת העומד לקרות עומד אחר ומחזן עליו.
7
ח׳מצאתי בתשובת הגאונים ז"ל כהן קטן מהו שיקרא שמיני ויפטיר בנביא מי חיישינן לפגמא אי לא כך ראינו שמותר לקרות בתורה פסוקי דהפטרה ולהפטיר בנביא ואין בזה פגם כל עיקר ומעשים בכל יום כהנים מפטירין:
8