שבלי הלקט ל״וShibbolei HaLeket 36

א׳דין שליח ציבור אם הוא רשאי לסייע הקורא בתורה.
1
ב׳ועל ענין קריאת החזן עם הקורא לסייעו.
2
ג׳מצאתי בדברי הגאונים ז"ל כה דבר הרב על החזן הקורא בשביל העולה. מה שקורא החזן ושותק העולה לקרות אי נמי קרי בהדיא לא שפיר הוא ולא נפיק ידי חובתיה אותו המברך על התורה בקריאת החזן דלא אשכחן דבכי האי גוונא יכול אינש לשוויי שליח. ואע"ג דכתבינן בהלכות ספר תורה דהתירו רבוותא לסייע את הקורא בתורה בין בקול רם בין בקול נמוך אנן לא חזינן בעניות דעתין שיוכל החזן לקרות בעבור העולה כי איך יברך זה ויקרא זה. כשם שהוא עושה שליח לקריאה כך יעשה שליח לברכה ואם תאמר מה יעשה מי שאינו יודע לקרות ההוא פטור הוא מלקרות בתורה ואף אינו רשאי לעלות כלל שהרי שנינו בתוספתא בני הכנסת שאין להם מי שיקרא אלא אחד עומד וקורא ויושב עד ז' פעמים ואילו היה אמת שיוכל האדם לקרות בשביל אחרים היה הדין שיעלו מבני הכנסת שאין להם מי שיקרא ויקרא אחד בשביל כלם ואם תאמר איכא רבים שמתביישין מן הצבור אית ליה למיאנס נפשיה ללמוד ולא להתבייש מן הצבור כי אין הביישן למד. ואם תאמר יקרא הקורא ויסייע אותו החזן בקול רם ויקראו שניהן יחדו הכי שנינו בפירוש במגילה קראוה שנים יצאו תנא מה שאין כן בתורה נמצאת למד שאסור לעשות כן כלל. אבל אם אין הקורא יודע לקרות בדקדוק יש על החזן לסייעו ולקרות עמו בלחש כאדם שלוחש באוזן חבירו כדי שלא ישמעו הצבור ותטרד דעתם. דתרי קלא כחדא לא משתמע. ובמשנת בכורים גרסינן בראשונה כל מי שיודע לקרות קורא וכל מי שאינו יודע לקרות מקרין אותו נמנעו מלהביא. התקינו שיהיו מקרים את מי שיודע ואת מי שאינו יודע. ואין במשנה זו סיוע לחזן הקורא בשביל העולה לפי שבמקרא הבכורים חייב כל המביא לקרות ולכך אי אפשר וקריאת התורה אינה חובת כל אדם. ולכך לא יקרא אלא מי שיודע לקרות ואפילו התם הקריאה הי' מקרין אותו אבל לא היה קורא בשבילו.
3
ד׳ובשם ר' נטרונאי גאון ז"ל מצאתי. הא דאמור רבנן בתורה אחד מתרגם ואחד קורא היכא דחיישינן לכיסופא למאן דלא ידע למיקרי מהו שיסייעו אותו החזן וכיצד יסייע בקול גדול או בקול נמוך כך ראינו שלא מנעו חכמים לסייע אלא הקורא שמברך שלא יסייע לתורגמן שלא יאמרו תרגום כתוב בתורה. ועוד כיון שבירך הקורא אסור לו להפסיק לא בדברים ולא אפי' בתרגום מפני שהוא חול עד שחותם והקורא הוא אסור לסייע אבל החזן מותר לסייע את התורה ואת המתרגם ואת המפטיר בין בקול גדול בין בקול נמוך ואין בכך כלום עד כאן תשובת הגאון זצ"ל וכן משמע מפירוש רבינו שלמה ז"ל בפרק קמא דשבת. בשמעתא דבאמת אמרו דאמרינן התם אבל מסדר הוא ראשי פרשיות ופי' רבינו שלמה זצ"ל מסדר ראשי פרשיות ומריצן בפיו שמתוך שראש הפרשה סדור בפיו נזכר בכלה למחר ומסייע שבעה הקוראין בתורה בנקודה ובטעם. הא למדת שמותר לסייע מכל מקום צריך להנמיך קולו ולא להגביה קולו כמו הקורא דתרי קלא כחדא לא משתמעי:
4