שבלי הלקט שנ״אShibbolei HaLeket 351
א׳דין הכשר לולב ופיסולו בקטימת עלין או בכל ענין אחר.
1
ב׳שנו חכמים נקטם ראשו פסול. שאלתי הר"ר אביגדור כהן צדק נר"ו הא דתנן נקטם ראשו פסול דוקא ראש השדרה שהוא ראשו לענין שיעור (או) ראש העלה [העליון] דהיינו התיומת לפי' רבינו שלמה דקשיא (לך) [לי] לפרושי ראש העלה דאי נקטם ראש העלה פסול למה לי לאשמועינן נטלה התיומת פסול פשיטא השתא בקיטמא מיפסל מניטלה מיבעיא והשיב לי ניטלה התיומת פי' רבינו שלמה שיש עלין האמצעים ששם כלה השדרה. בטוב תלין נפשו. זה פירוש לפירושו מקום חבורן הוא גבה דהוצא אמצעי שהיא עליונה אותו חיבור המתאים בלבד ניטל ונחלקו העלין זה מזה אך העלין עצמן של רוחב צידיהן וראשיהן קיימין עד למעלה הוא ראש העליון של לולב וקמ"ל אע"ג דליכא קטימת ראשו פסול ומנקטם דמתני' נטילת תיומת לא אתיא דבקטימת ראשו מומו ניכר יותר שהוא מקום הנראה לעינים ומסתבר טפי דנפק ליה בהכי מתורת הדר. וכדאמרינן לענין חזזית דבחוטמו מיפסל אף בכל שהוא הלכך אע"ג דתנן נקטם ראשו פסול הוה אמינא אין משגיחין על התיומת כל עיקר דהא לא מינכר כולי האי וזכר לדבר כמו ששנינו בפ' על אלו מומין לענין בכור דהתם נמי מום שבגלוי בעינן והפנימיות שנעקרו נמי בפרק כל פסולי המוקדשין משום דכי פעי מיחזא הכא נמי אמינא דנטילת תיומת לא פסלה כיון דלא מינכר כולי האי כמו בנקטם ראשו ונחלקה מנטילה לא אתיא אע"ג דבתרויהו נחלקו עלין דהכא איכא חסרון והכא ליכא חיסרון עד כאן תשובתו
2
ג׳ולי נראה עוד פירש אחר נקטם ראשו היינו ראש התיומת שהוא העלה העליון ואי קשיא נקטם ראש התיומת פסול ניטלה התיומת מיבעיא יש לומר הוצרכו שניהם דאי תנא נקטם ראשו פסול הוה אמינא [דוקא נקטם ראשו פסול] שהוא מקום הנראה ואינו הדר אבל ניטלה התיומת [פי' שני עלין האמצעים ששם כלה השדרה] שאינו נראה חסר ששאר העלין עולין למעלה ומחברן ע"י אגידה יהא כשר לפיכך הוצרך לומר ניטלה התיומת פסלה וכן [נראה] למר יהודה אחי שני ז"ל. אמר רב הונא א"ר חנינא לא שנו אלא נקטם אבל נסדק כשר. מיתיבי לולב כפוף כפות קווץ חרות עקום דומה למגל פסול פי' כפוף ראשו. כפוף כאגמון. כפות דומה לאיש גבן. קווץ שיש בו קוצים. ובמקצת ספרים כתוב כווץ בכ"ף חרות יש מפרשים קשה כעץ שכן דרך הלולב עליו נפרדים בימות הגשמים והשדרה מתקשה ונעשית כעץ. עקום דומה למגל חדא מילתא הוא ומשני א"ר פפא דעביד כבהמנק פירש רבינו שלמה הא דתניא סדוק פסול לא שנסדקו ראשי העלין או השדרה אלא דעבידה כבהמנק היא פויצטור בלע"ז של ברזל של סופרים שיש לו ראשים שנים שראשו מפוצל כך גדל הלולב כמין שתי שדראות מחצית עליו לכאן ומחצית עליו לכאן.
3
ד׳ובעל הדברות זצ"ל כתב נסדק כשר שנסדק העלה האמצעי באורך הלולב עד השדרה כשר ודוקא כשנסדק אינו פונה כאן וכאן כהימנק אבל אי עביד כהימנק פסול ונקטם ראשו לא שנקטם קצת מן העלה העליונה אלא שנקטמו ג' עלין העליונים מן השדרה ולא נגע בשדרה:
4
ה׳אמר מר עקום דומה למגל פסול אמר רבא לא אמרן אלא לפניו אבל לאחריו ברייתו הוא וכשר פי' לאחריו לצד השדרה אמר רבא וצדדין כלפניו דמי ופסול. א"ר פפא האי לוליבא דסליק בחד הוצא בעל מום הוא ופסול פי' שכל עליו עולין לצד אחד. נפרצו עליו פסול נפרדו עליו כשר א"ר פפא נפרצו דעביד כי חופיא [נפרדו דאיפרד איפרודי]. פי' רבינו שלמה דעביד כי חופיא אישקופ"א בלע"ז היא שמכבדין בה את הבית ועושין אותה מעלין של לולב התלושין מן השדרה ואוגדין מהן הרבה ביחד פסול. נפרדו כשר. ראשיהן נפרדין כענפי דקל ולמטה הן מחוברין וכן [פירש] רבינו יצחק אבן גיאות זצ"ל ורבינו גרשום זצ"ל מפרש נפרצו עליו שהעלה נפרץ לכמה פרצות נפרדו עליו דאיפרוד איפרודי [כל] עלה מחבירו.
5
ו׳ורבינו יצחק פאסי זצ"ל פירש נפרצו עליו כגון שניתקו מן השדרה והן תלויין בה וזהו דעביד כי חופיא שההוצין כשנחתכין מן השדרה קרויין חופיה כדגרסי' בהגוזל קמא הוצין ועבדינהו חופיא והיא כעין שבירה מעין פרצה נפרדו שנתפרדו ההוצין כעין פתיחת החריות ולא ניתק אחד מחבירו ולפיכך כשר ולקמן בסוף ההלכה מפרש נפרצו עליו שעל כל העלין קאמר אבל אם נשתירו מיעוטן כשר בעי רב פפא נחלק התיומת מהו תא שמע דאמר רבי יהושע בן לוי נחלקה התיומת שני עלין העליונים האמצעיים ששם השדרה כלה נחלקו זה מזה ונסדקה השדרה עם העלין שלמטה מהן והר"ר אליעזר ממיץ בעל היראים כתב אני שמעתי אפי' נחלקו העלין בלא השדרה נחלקה קרי לה וכן פי' רבינו שלמה ז"ל תיומת אותן שני עלין שבראש הלולב ושאין הוצא למעלה הימנה והוא שתי הוצין דבוקין זה בזה ונקראין תיומת כדבעי רב פפא נחלקו התיומת מהו שנפרד אחד מחבירו אותה הוצא העליונה שבלולב פסול ורבינו יצחק פאסי זצ"ל פי' תיומת גבוה דהוצא דמתיים להו לשני צידי העלה ומשוי להו חד כי כל אחד כפולה היא לשנים ותאומה מגבה אם נפרדה ההוצין זה מזה ועמד כל אחד ואחד לבדו כשהוא כפול לשנים והתיומת שלהן קיימת כשר. ואם נחלקו התיומת הרי הוא כאילו נפרצו העלין שלהן ופסול וכן פי' רבינו חננאל וכן כתב בעל הדברות בשם הגאונים ז"ל ועוד כתב משמע כי על כל העלין קאמר אבל אני קבלתי שאינו אלא ראש הלולב ובעי רב פפא נחלקה התיומת מהו מסתברא ברוחב לולב ומחובר ולא ניטלה והתיומת היא העלה שבו מתאים השדרה תא שמע דאמר רב מתון א"ר יהושע בן לוי ניטלה התיומת פסול פי' ואע"פ שלא ניטלו שלשה עלין מן ראשו אלא התיומת לבדה ניטלה הרי היא כנקטם ראשו ופסול מאי לאו הוא הדין לנחלקה לא ניטלה שני דהא חסר ליה ואיכא דאמרי נחלקה התיומת נעשה כמי שניטלה התיומת ופסול והלכתא כלישנא בתרא בין שניטלה התיומת לבדה בין שנחלקה התיומת [לבדה] ברוחב [שהם] שני עלין תאומים (שעל ראש) [שבראש] השדרה הרי היא כניקטם ראשו ופסול אבל נסדק באורך כשר. ודייקינן מיניה מדקאמר הרי היא כמו שניטלה התיומת שמע מינה ניטלה עלה שאינה התיומת כשר וקא בעינן נסדקה התיומת מהו אלא ניסדק לאורכה נחלק לרוחב עד כאן לשון בעל הדברות ורבינו ישעיה כתב כרבינו יצחק פאסי ז"ל וקשיא ליה על פירוש רבינו שלמה ז"ל דאם כן היינו ניקטם ראשו ואנן סבירה לן כפירוש רבינו שלמה דתיומת היא העלה העליון שמתאים שני צדי הלולב ודקשיא ליה למר אם כן היינו נקטם ראשו לא תקשי דהכי קאמר נחלקה התיומת הרי היא כמי שניטלה התיומת ופסול ואפשר ניקטם ראשו בלא נטילת תיומת ואפשר שתינטל התיומת בלא נקטם ראשו כמו שכתבנו למעלה בתחלת ההלכה. בתשובות הר"ר אביגדור כהן צדק:
6
ז׳ז"ל שאלתי מלפני הר"ר אביגדור כהן צדק ז"ל מה שפי' רבינו יצחק פאסי נחלקה התיומת גבא דהוצא על רוב העלין קאמר או על כל עלה ועלה קאמר דקשיא לן לפרושי על כל עלה ועלה קאמר דאם כן כל שכן שאם ניטל העלה פסול ואנו לא מצינו שיעור כי אם בשדרה והשיב לי מה שכתב רב אלפס תיומת גבא דהוצא נראה דאם נחלקו רוב העלין ונשתיירו מיעוטן שלימות ותאומות שדרכן כשר וכן בנפרצו עליו כשר ילמוד סתום מן המפורש דלענין הדס תניא נשרו רוב עליו ונשתירו מיעוטן כשר דלא מצינו שניתנה תורה שיעור לעלין ובשם הר"ר אברהם ברבי דוד מצאתי מה שפירש רבינו יצחק תיומת גבא דהוצא דעל רוב העלין קאמר וכן שמע מחכמים הראשונים אשר לפניו. ציני הר הברזל כשירות אמר אביי לא שנו אלא שראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה אבל אין ראשו של זה מגיע לצד עיקרו של זה פסול:
7