שבלי הלקט ש״נShibbolei HaLeket 350
א׳דין לולב של ע"ז אי זה אסור ואי זה מותר.
1
ב׳והנך לולבים הגדילים בבתי ע"ז רשאין לצאת בהן והא דתנן של אשירה ושל עיר הנדחת פסול איתוקמה לה באשרה דמשה דבת שריפה היא דכתיב ואשיריהם תשרפון באש שהאילן לעצמו נעבד לשם ע"ז דהוי דומיא דעיר הנדחת דכיון דלשריפה קיימי כמאן דשריפי דמי וכתות מיכתת שיעורייהו. והא דגרסינן בחולין פרק כסוי הדם של ע"ז לא יטול ואם נטל לא יצא אית דמפרשי ליה באשירה דמשה דומיא דעיר הנדחת ואית דגרסי התם של עיר הנדחת לא יטול ואם נטל לא יצא.
2
ג׳וכתב בעל היראים ז"ל דווקא באשרה של ישראל דלית ליה ביטול אבל אשירה של עובד כוכבים דאית ליה ביטול לא יטול לכתחלה ואם נטל כשר ונראין דבריו כגון שבטלה העובד כוכבים:
3