שבלי הלקט שמ״טShibbolei HaLeket 349
א׳דין לולב היבש.
1
ב׳תנא לולב יבש פסול ור' יהודה מכשיר. ירושלמי יבש למה הוא פסול על שם לא המתים יהללו יה אמר רבא מחלוקת בלולב דרבנן סברי מקשינן לולב לאתרוג מה אתרוג בעי הדר אף לולב בעי הדר ור' יהודה סבר לא מקשינן לולב לאתרוג אבל באתרוג דברי הכל בעי הדר ואקשינן ובאתרוג מי בעי הדר והתניא ארבעה מינין שבלולב כשם שאין פוחתין מהן כך אין מוסיפין עליהן לא מצא אתרוג לא יביא פריש לא רימון ולא דבר אחר ואם היו כולן כמושין כשרין יבשין פסולין ר' יהודה אומר אף יבשין כשרין ואמר ר' יהודה מעשה בבני כרכון שהיו מורישין לולביהן לבני בניהן קתני מיהת ר' יהודה אומר אף יבשין כשרין מאי לאו אכולהי פי' אפי' אתרוג במשמע ומשני לא אלולב פי' והוא הדין הדס וערבה הנאגדין עמו דהא לא כתיב בהו הדר אבל אתרוג לא דכתיב ביה הדר וכתב בעל היראים זצ"ל אע"פ שפסלנו יבשים בלולב הדס וערבה מכשירין אנו יבישין בלולב והדס ומברכינן בהן איבשין משם דלא אפשר לן והויא לנו שעת הדחק דאפילו לרבנן שרי.
2
ג׳וכן כתב בעל הדברות ז"ל מדקאמר אמרו לו אין שעת הדחק ראיה ולא קאמר דשלא ברצון חכמים עבוד שמע מינה דדברי הכל דארבעת מינין הללו כולן יבשין מותרין בשעת הדחק וכן כתב רבינו ישעיה ז"ל. ועוד מצאתי דכולהו ארבעה מינין ואפילו אתרוג דכתיב ביה הדר בין עלתה חזזית על רובו בין ניטלה פטמתו ועוקצו ואפילו חסר כולן כשרין בשעת הדחק:
3