שבלי הלקט ס״וShibbolei HaLeket 66
א׳דין ויכולו וברכה אחת מעין שבע וקריאת פרק במה מדליקין.
1
ב׳אמר רב ואיתימא ר' יהושע בן לוי אפילו יחיד המתפלל בערב שבת צריך לומר ויכולו דאמר ר' אליעזר כל האומר ויכולו בערב שבת כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית יש מקומות שנהגו לומר בתפלת לחש אתה קדשת ויש בה ויכולו ומנהגינו לומר ומאהבתך כדאיתא בתוספתא דברכות אמר ר' אלעזר בר' צדוק אבא היה מתפלל תפלה קצרה בלילי שבת ומאהבתך. ואפי' אותם שאמרו ויכולו בתפלת לחש נהגו לומר עוד בקול בצבור עם ברכה אחת מעין שבע. ונהגו לאומרו בעמידה. והטעם מצאתי בשם רבינו שלמה ז"ל לפי מה שאמרו האומר ויכולו בערב שבת מעיד להקב"ה שברא מעשה בראשית ומאחר דהגדת עדות היא הא קיי"ל דמצות עדות בעמידה כדכתיב ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר.
2
ג׳ואחי ר' בנימין נר"ו כתב מה שנהגו לומר בעמידה לפי שעכשיו סיימו תפלת לחש והן נמצאין עומדין וצריכין עוד לעמוד בברכה אחת מעין שבע ולא מטעם עדות והאומר אותו מיושב לא הפסיד וראיה לדבר קדוש היום שאומרים אותו בישיבה מכל מקום אין להשיג גבול ראשונים. וברכה אחת מעין שבע אין היחיד רשאי לאומרו אלא אומר ויכולו עד אשר ברא אלהים לעשות ודיו. והכי שדר רב עמרם גאון זצ"ל דכי תיקנו רבנן ברכה אחת מעין שבע בצבור ומשום סכנה דאי איכא גברא דאיעכב למיתי לבי כנישתא ואשכח צבור דמצלי בלחש קרי ק"ש ומצלי בהדי דמטרחי צבורא ונפיק בהדא צבורא ולא מיתזיק.
3
ד׳ומצאתי בשם ר' משה ורב נטרונאי גאונים זצ"ל יחיד שטעה ולא התפלל של שבת אי שמע משלוחא דצבורא ברכה אחת מעין שבע מרישא ועד סופא ואומר מלתא מלתא בהדיא ומכוון דעתיה נפיק ידי חובתיה. יש מקומות שנוהגין שלא לשנות פרק במה מדליקין כשחל יום טוב בערב שבת ונותנין טעם לדבר לפי שאינו יכול לומר עשרתן ערבתן שאין מעשרין ומערבין ביום טוב ויש שאין דוחין אותו בכך שהרי בשעה שאומר אותו אינו עת לא לעשר ולא לערב ולא להדליק את הנר:
4