שבלי הלקט ז׳Shibbolei HaLeket 7
א׳דין תהלה לדוד וסדר פסוקי דזמרא.
1
ב׳תניא אמר ר' אלעזר ב"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא ואוקימנא מטעם דאתיא באל"ף בי"ת ומשום דכתיב ביה פותח את ידיך:
2
ג׳כתב ר' ישעיה זצ"ל שמעתי טעם בדבר שבכל התהלה יש ווי"ן באמצע חוץ משני פסוקין שאין בהם ווי"ן באמצע. חנון ורחום ה' ארך אפים וגדל חסד קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת. סימן נתן לך בראשי התיבות ח"ק א"ל ח' מחנון ק' מקרוב הרי ח"ק א' מארך ל' מלכל הרי א"ל לומר לך חק אל הוא לאמרו בכל יום. וכדי שלא יפשע אדם מלאמרו תיקנו שיאמרו אותו ג' פעמים דאי אפשר דלא לימריה חדא זימנא. ויש אומרים מה שתקנו לאמרו ג' פעמים כנגד ג' אבות. אמר ר' יוחנן מפני מה לא נאמרה נון בתהלה לדוד מפני שיש בה מפלתן של שונאי ישראל שנא' נפלה לא תוסיף קום בתולת ישראל ואפ"ה חזר דוד וסמכה ברוח הקודש שנא' סומך ה' לכל הנופלים.
3
ד׳וכתב ר' בנימין אחי נר"ו בשם הר"ר מאיר נר"ו למה לא תמה ר' יוחנן על מזמור אליך ה' נפשי אשא שאין שם בי"ת ו"ו קו"ף ומזמור אברכה את ה' בכל עת שאין שם ו"ו לפי שבשני המזמורים האלו יש בהם תשלומין שהרי במזמור אליך ה' נפשי אשא יש בו שני אלפי"ן אחת לעצמה ואחת לתשלום הב' וכן יש בו שני רשי"ן אחד לעצמה ואחד לתשלום הקו"ף שכן בא"ב ג"ד ה"ו תחלוף אל"ף לבי"ת וקו"ף לרי"ש ובסוף המזמור יש פ"א יתירה לתשלום הו' בחילוף א"ת ב"ש וכן בסוף המזמור מאברכה יש פ"א יתירה לתשלום הו'. וכן מצאתי בשוחר טוב אמר ר' יוסי יהא חלקי מגומרי הלל בכל יום ואוקימנא בפסוקי דזמרא. ומפרש במס' סופרים פרק י"ד דהיינו מתהלה לדוד עד סוף הספר שהן ששה מזמורים.
4
ה׳ורבינו שלמה זצ"ל פירש אלו שני מזמורין הללו את ה' מן השמים. והללו אל בקדשו. ותקנו חכמים ברכה לפניהם וברכה לאחריהן. לפניהם ברוך שאמר. ולאחריהן ישתבח. הא למדת שאסור להפסיק ולדבר משיתחילו ברוך שאמר עד שחותם החזן ישתבח. וכן מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל כל הציבור רשאין לומר ישתבח בפיהם כמו שאומרין ברוך שאמר. אלא שנהגו שיאמר אותו החזן בעמידה ועונין אחריו אמן ומיד מתחיל הקדיש כדרך שאומרים קדיש על הפסוקין ואין ראוי להפסיק בכלום ענין בין פסוקי דזמרה לישתבח שאם יפסיק על איזה דבר וברך ישתבח נראה כמברך לבטלה. וברכת ישתבח אחר פסוקי דזמרא כברכת ההלל לאחריו וברכת ברוך שאמר כברכת ההלל לפניו.
5
ו׳וכתב ר' בנימין אחי נר"ו בשם הר"ר מאיר נר"ו בברוך שאמר יש עשרה ברכות קודם שיתחיל ברכת פסוקי דזמרא כנגד עשרה מאמרות שבהן נברא העולם לפי שצריך לספר שבחו של הקב"ה כמו שאמרו לעולם יסדר אדם שבחו של הקב"ה ואחרי כן יתפלל לפיכך מתחיל בבריאת העולם ונהגו לומר בתחילת התהלה אשרי יושבי ביתך לפי מה ששנינו חסידים הראשונים היו שוהין שעה אחת ומתפללין ופי' אשרי יושבי ביתך השוהין בביתך לשון שהייה ועיכוב כמו וישבו בקדש זה מצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל. עוד הוסיפו לומר אשרי העם שככה לו וכתב אחי ר' בנימין נר"ו הנה שאנו אומרים בתחילת התהלה ג' פעמים אשרי כנגד ג' פעמים שאומרים תהלה לדוד בכל יום לאשר הזריז בה לאומרה ובסוף התהלה נהגו לומר ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה.
6
ז׳ומצאתי בשם רבינו שלמה זצ"ל לפי שמתהלה לדוד עד סוף הספר הללויה ריש פירקא וסוף פרקא חוץ מתהלה לדוד לפיכך תקנו לומר הפסוק הזה שיהא גם בזה הללויה בסוף פרקא ולא יטעו בו.
7
ח׳וכתב ר' בנימין אחי נר"ו אע"פ שאסור להפסיק בפסוקי דזמרא מותר להפסיק לשאול ולהשיב שלום בין הפרקים או לענות קדיש וברכו וקדושה דלא עדיפי מקריאת שמע והלל שמותר כאשר תמצא לפנינו. והנכנס לבית הכנסת לאחר שקראו צבור פסוקי דזמרא כתב רבינו נתן בעל הערוך זצ"ל בשם רב משה גאון זצ"ל מאן דעל לבי כנישתא ואשכח צבורי דגמרי פסוקי דזמרא אומר ברוך שאמר וחותם מהולל בתשבחות ואומר תהלה לדוד ומדלג ואומר הללו אל בקדשו וחותם בישתבח אבל לומר פסוקי דזמרא אחר תפלה לא דקודם תפלה נתקנו אחר תפלה לא:
8