שבלי הלקט פ׳Shibbolei HaLeket 80
א׳דין קריאת המפטיר בתורה ושבת שכופלין בה וקורין שתי פרשיות שמפטירין בשל אחת.
1
ב׳תנו רבנן קטן קורא בתורה ומתרגם ומפטיר בנביא והמפטיר בנביא לא יפחות מכ"א פסוקים כנגד ז' שקראו בתורה ואי סליק ענינא כגון עולותיכם ספו לא בעינן כ"א פסוקים ותניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינות וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמין ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין. בוורמשא אמרי' בשם רבינו יצחק הלוי ז"ל שהי' מנהג להפטיר בשבת שכופלין וקורין ב' פרשיות בהפטרה של סדר פרשה בכל השנה ולא בהפטרה של פרשה שנייה לפי שיש בכל הפטרה מעין פרשה ראשונה ומעין פרשה שניי' כגון הפטרת נעמן יש בה מעין הפטרת כי תזריע וזאת תהיה ומנהגנו להפטיר בהפטרת פרשה שנייה וכן נכון שהרי בה אנו מפסיקין ובה קורא המפטיר בתורה. איבעיא להו. מפטיר מהו שיעלה. פי' למנין העולים לקרות בתורה רב הונא ור' ירמיה בר אבא חד אמר עולה וחד אמר אינו עולה ופסק רבינו יצחק פאסי זצ"ל ומפטיר עולה וכן כתב רבינו תם זצ"ל שעולה שהרי בט' באב ויום הכיפורים במנחה אנו עושין השלישי מפטיר וכיון דלא קרי מפטיר בתורה אלא משום כבוד תורה למאן דאמר אינו עולה למנין שבעה אית לן למימר דלמנין שלשה נמי לא סליק כדאמרינן הכא אליביה למנין ז'. ואמר רבינו ז"ל דהילכך נהגו לעשות המפטיר ממניין ג' ומה שאין אנו עושין כן בשבת וי"ט להעלותו למנין ז' ו' וה' בשבת ויום הכיפורים ויו"ט משום דהתם מוסיפין עליהן כדתנן במתניתין והשתא אתי אליבא דכולהו דלמאן דאמר עולה הוא המפטיר שמיני ואין בכך כלום דמוסיפין עליהם ואף אם הוא קטן הרי הוא כגדול שהרי הוא עולה למנין ז' ולמאן דאמר מפטיר אינו עולה הרי קראו ז' לפניו. ורב נטרונאי גאון זצ"ל כתב משמא דרבנן סבוראי היכא דקרי שיתא והפסיקו בקדושה והדר מיפטרי אינו עולה והיכא דלא איפסקי בקדושא מקמי הפטרה עולה ורבינו ישעיה זצ"ל כתב דמפטיר אינו עולה ומה שנסתייע רבינו תם זצ"ל מט' באב ויום הכיפורים במנחה שנהגו לעשות השלישי מפטיר ונמצא עולה מן המנין נראה לי שאין זה סייע שלא חייבו חכמים להפטיר אלא בשבתות וימים טובים שיש שם אסיפת עם אבל בשני ובחמישי ובשבת מנחה וראשי חדשים וחולו של מועד קתני ואין מפטירין בנביא אלמא לא חייבו חכמים להפטיר אבל מיהו אם רצה להפטיר מפטירין והא דאמרי' בפ' בני העיר שמפטירין ביום הכיפורים במנחה ביונה ובט"ב אסף אסיפם ומאי דאמר נמי בפרק הקורא בתרא שאם חל ט' באב להיות בשני או בחמישי קורין שלשה ומפטיר אחד ומאי דאמר נמי בפרק במה מדליקין אמר רב אחדבוי בר מתנה אמר רב מתנה אמר רב י"ט שחל להיות בשבת המפטיר בנביא במנחה אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין נביא במנחה ביו"ט כל אלו אינו חובה אלא שאם רצו להפטיר מפטירין ולא פליגי כל הני דמתניתא אמתניתין וכיון שכל אלו ההפטרות אינן חובה עליו כמו שהן אותן של יו"ט ויוה"כ ושבת לא תקנו חכמים שהמפטיר בהן יהא קורא בתורה תחלה לכבוד התורה שהרי אינן חובה וקריאת התורה היא חובה אבל הפטרות יו"ט ויום הכיפורים ושבת שהוא חובה כמו קריאת התורה אם לא היה המפטיר קורא בתורה תחלה היו משוין ההדיוטות נביאים לתורה לכך התקינו שיקרא בתורה תחלה וכיון שאינו קורא אלא לכבוד התורה אינו עולה מן המנין אבל ההפטרות שאינן חובה אינו צריך המפטיר לקרוא בתורה תחלה הלכך אם נהגו לעשות שלישי מפטיר אין בכך כלום שאין ראוי לומר כאן מפטיר עולה למנין ג' שלא היה חייב מפטיר זה לקרוא ומן הדין אם רוצה אחר להפטיר הי' יכול להפטיר בלא קריאת התורה אלא שנהגו שהשלישי שקרא בתורה משום חיבה יהא מפטיר ואינו חולק בזה כי האומר שאין המפטיר עולה למנין ז' מפני שלא היה חייב המפטיר זה לקרא בתורה תחילה שתימצא קריאתו לכבוד תורה:
2
ג׳ואין המפטיר רשאי לפתוח בהפטרה עד שיגלל ס"ת כדאיתא בסוטה והטעם דאיכא בזיון לס"ת שלא נגלל עדיין והן קוראין בנביא כדאמרי' בסוטה והטעם דאיכא בזיון לס"ת שלא נגלל עדין והן קוראין בצבור כדאמ' ביומא ונייתי ספר תורה אחרינא וניקרי' ביה ומשני משום פגמו של ראשון ואם בס"ת [אחר] אסור לקרוא כל זמן שהראשון פתוח משום פגם דראשון כ"ש דאסור להפטיר בנביא עד שיגלל ס"ת.
3
ד׳ומצאתי לגאונים ז"ל כשמברך אחר ההפטרה אינו רשאי לסלק ספר הנביאים מלפניו כדי שיראה ויברך על מה שהפטיר. ושבת ור"ח פסק רבינו חננאל ז"ל שחותמין בהפטרה מקדש השבת וישראל וראשי חדשים. ואמר ר' יהושע בן לוי יום הכיפורים שחל להיות בשבת המתפלל תפילת נעילה צריך להזכיר של שבת מאי טעמא יום הוא שנתחייב בד' תפלות ודחה להא דרב גידל אמר רב ר"ח שחל להיות בשבת המפטיר בנביא אינו צריך להזכיר של ראש חדש שאלמלא שבת אין נביא בר"ח ובעל המאור לא פסק כן ודימה אותה להא דאמרינן יום טוב שחל להיות בשבת היורד לפני התיבה ערבית אינו צריך להזכיר של יו"ט שאלמלא שבת אין שליח צבור יורד לפני התיבה ערבית ביום טוב הכא נמי אלמלי שבת אין נביא בר"ח וכן פסק בעל הדברות מ"מ סוגיא דשמעתא אזלא כרבינו חננאל זצ"ל ואידחיא לה הא דרב גידל וצריך להזכיר של ר"ח וכן פסק רבינו ישעי' ורבינו שלמה זצ"ל:
4