שבלי הלקט ט׳Shibbolei HaLeket 9
א׳דין הראוין לעלות למנין עשרה ואם התחילו בעשרה ויצאו מקצתן מה דינן.
1
ב׳ואחד קדיש ואחד כל דבר שבקדושה צריך עשרה. דתנן אין פורסין על שמע פי' לומר יוצר אור עם הקדושה ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין כהנים כפיהם. ואין קורין בתורה. ואין מפטירין בנביא. ואין עושין מעמד ומושב. ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים. וברכת חתנים. ואין מזמנין על המזון בשם. פחות מעשרה. אמר ר' יהושע בן לוי לעולם ישכים אדם להמנות מעשרה ראשונים שאפי' מאה באין אחריו נוטל שכר כנגד כלם ואמרינן במדרש איכא ר' אחא אומר כל מי שמתפלל עם הצבור תפלתו נשמעת למה הדבר דומה לעשרה בני אדם שעשו עטרה למלך ובא עני אחד ונתן חלקו ביניהם מה המלך אומר מפני העני הזה איני לובש העטרה נלבשנה ומה דהיא היא. כך עשרה בני אדם צדיקים עומדים בבית הכנסת ורשע אחד ביניהם מה הקב"ה אומר מפני רשע זה איני מקבל את התפלה נקבלנה ומה דהיא היא. ורבנן אומרים כל מי שהוא מתפלל אחר הצבור מעשיו נפרטין הה"ד סתם תפלתי שתם כתיב פי' לשון הפרשה והבדלה כמו וישת לו עדרים לבדו:
2
ג׳ונשים ועבדים אינן משלימין לעשרה. וקטן אם ראוי להשלים לעשרה אם לאו מצאתי בתשובת הגאונים ז"ל מעשה היה בימי רבינו יצחק ב"ר יהודה זצ"ל שהיתה דליקה בעירו ובא להתפלל ולא נמצאו עמו כי אם תשעה אנשים בני מצוה והביא קטן אחד וחומש בידו והתפללו. ויש מביא ראי' מהא דאמרינן בפרקי דר' אליעזר ויאמר ה' אל משה ואל אהרן לאמר. מהו לאמר אמר לו הקב"ה למשה אמור להם לישראל עד עכשיו היה אצלי סוד העיבור מכאן ואילך שלכם הוא לעבר את השנה. בשלשה מעברין את השנה כדברי ר' יוסי ר' אליעזר אומר בעשרה שנא' אלהים נצב בעדת אל ואם נתמעטו העשרה מביאין ספר לפניהן ועושין גורן עגולה לפניהן לפני אביהן שבשמים וראש הישיבה מזכיר לפניהם את השם ושומעין את קולו בלשון הזה וידבר ה' אל משה וגו' ומעון הדור אין נשמעין מאומה אלא כביכול אינו יכול שלא לשכון כבודו עליהם.
3
ד׳וכן השיב רבינו תם זצ"ל אשר שאלת מה להשלים קטן למנין עשרה ומאמתי זמן צרוף השלמתו. נראה בעיני כי מצטרף הוא אפי' אם אינו יודע למי מברכין ולמי מתפללין אלא מוטל בעריסה מצטרף לעשרה. מדאמר ר' יהושע בן לוי בפרק שלשה שאכלו אע"פ שאמרו קטן המוטל בעריסה דהיינו אינו יודע למי מברכין ולמי מתפללין אין מזמנין עליו אבל עושין אותו סניף לעשרה פי' היינו לברכת המזון בשם בעשרה ולעשרה שמתפללין משום דבר שבקדושה וכן עבד אחד משלים וכן פי' רב האי גאון זצ"ל דקטן עולה למנין עשרה ובשם רבינו יצחק ב"ר שמואל זצ"ל מצאתי קטן וחומש בידו. ראיתי רבינו תם זצ"ל שלא רצה לעשותו סניף לעשרה ואע"פ שבתשובתו לנדיב הר"ר שמואל מבארי התיר לו אפי' בלא חומש חזר בעצמו ולא היה רוצה לעשות מעשה אפי' חומש בידו כי אע"פ שבמקום הר"ר שמשון נוהגין כן. במקומנו לא היה רוצה לעשות והיה אומר שאינו בשום מקום שיעשה קטן סניף לעשרה על ידי חומש שבידו. רק לענין עיבור שנה מזכיר ס"ת להשלימה לעשרה. בפרקים דר' אליעזר. דקאמר התם בשלשה מעברין את השנה ר' אליעזר אומר בעשרה ואם נתמעטו מעשרה מביאין ס"ת ועושין גורן עגולה ואין מזכיר שם כלל שיהיה קטן אוחז ספר תורה בידו להצטרף בין שניהן לעשרה אלמא משמע דלענין מילתא דהתם מועיל ס"ת בלא קטן ולענין תפלה אשכחן דמסיק תשעה וארון אין מצטרפין דארון לאו גברא הוא ואפי' היה בשום מקום לענין תפילה אומר אני דדוקא בס"ת העשוי בגליון אם כתוב עליה לשון חומש ולא לשון ספר אבל חומשין שלנו לא היה בימי חכמים כלל.
4
ה׳ועל תשובת רבינו תם זצ"ל שהתירם לתפלה כמו לברכת המזון קשה מבראשית רבא ולאחר זמן נתקשה בה והגיה בתשובתו ודחה מה שדחה ומה שאומר בבראשית רבא קטן וספר תורה עושין אותו סניף לעשרה לא מיירי בקטן שס"ת בידו אלא בקטן בפני עצמו. ואפשר דלענין ברכת המזון דוקא ולא בתפלה כמו שאומרים בבראשית רבא [הדא דאת אמר] עושין אותו סניף לברכת המזון אבל לקרית שמע ולתפילה אין עושין סניף. וס"ת בפני עצמו דומיא דתשעה וארון ואפשר דאף לתפילה והא כדאיתא והא כדאיתא ולית הלכתא הכי שיצטרף ספר תורה כדמוכח בתלמוד דידן בארון וגם בירושלמי אומר אחר כך אמר ר' יוסי כמה זמנין אכילת עם חלפתא אבא ועם חביבי ולא זמינו עלי עד דהבאתי שתי שערות. ובספר שבו סדר זרעים ומועד ירושלמי שהיה של רבינו תם כתוב בתחילתו אמר ר' יוסי כמו שכתבתיהו וכמדומה שהוא כתב [יד] החבר של ר' שלמה בן רבינו תם זצ"ל ואחר סיום הדבר כתב רבינו בכתב ידו הניכר לי וכן מנהג העולם ולא כמעשה דרבה ותלמידיו בברכות דאמרינן התם אביי ורבא בר חנן הוו יתבי קמיה דרבה אמר להו למאי מברכינן כו' ובשם רב נטרונאי גאון זצ"ל מצאתי אין הלכה כר' יהושע בן לוי ואין אנו עושין כמותו ועוד השתא עבד משוחרר שמל ולא טבל אין אנו מזמנין עליו בזימון דרבנן דתנן נשים ועבדים וקטנים אין מזמנין עליהן ואמרינן פשיטא דאין מזמנין ואמרינן איצטריך מתניתא לעבד שמל ולא טבל וקא משמע לן כי הא דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן לעולם אינו גר עד שימול ויטבול לצרפו עם תשעה דגמרינן לה תוך תוך דכל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה מיבעיא. ועוד בפי' שמענו מרבתינו שאלו שלשה שמועות של שלשה שאכלו כגון תשעה ועבד תשעה וארון שנים ושבת שנים וקטן פורח וקטן היודע למי מברכין אינן הלכה ואין אנו עושין מעשה כמותן וכן מצאתי בשם ר' שלמה זצ"ל שאותן שמשלימין קטן לעשרה ומאחזין בידו ספר תורה לא נראה למורי ויש להחמיר ולא להקל פן יצא מפינו קדושת ה' בלא עשרה וגבי הזכרת השם בני מצות בעינן דהיינו עדה דאמרינן עד מתי לעדה וגו' יצאו יהושע וכלב.
5
ו׳ובמסכת סופרים פרק ט"ו מצאתי אין קטן עולה למניין ברכו וקדיש וקריאת התורה עד שיהא בן י"ג שנה ואין בודקין באלו.
6
ז׳ובשאילות חלום ששאל הצדיק ר' יעקב ממוריי"ש זצ"ל מצאתי שאלתי במקום שאין עשרה להשלים מניין אם מותר לעשות סניפין מאותן שהגיעו לחינוך כמו בן עשר ואחד עשר מאחר שבני חינוך דרבנן ותפלה דרבנן או אסור לעשות כן והשיבו לו הקטנים עם הגדולים יוסף ה' עליכם. והנראה בעיני שאין קטן עולה למניין עשרה. וכן כתב רבינו ישעיה זצ"ל עשרה בני אדם שעומד אחד מהם חוץ לפתח בית הכנסת ותשעה בתוך בית הכנסת אין מצטרפין כמו ששנינו גבי פסח מן האגף ולפנים כלפנים מן האגף ולחוץ כלחוץ פי' אגף נקרא כל חלל השער מקום שהדלת שוקף בו ואגף עצמו לא ידענו היאך נדון אם כלפנים אם כלחוץ ואמרינן עלה אמר רב יהודה אמר רב וכן לתפלה פירוש שהעומד מן האגף ולחוץ אין מצטרפין מן האגף ולפנים מצטרף ופליגא דר' יהושע בן לוי דאמר ר' יהושע בן לוי אפי' מחיצה של ברזל אינה מפסקת בין ישראל לאביהן שבשמים. ופסק ר' ישעיה זצ"ל כרב יהודה אמר רב דהכי אמרינן בפרק כל גגות העיר גבי חצר גדולה שנפרצה לקטנה תשעה בגדולה ואחד בקטנה מצטרפין תשעה בקטנה ואחד בגדולה אין מצטרפין. פי' מפני שהקטנה נמשכת אחר הגדולה ואין הגדולה נמשכת אחר הקטנה כל שכן הכא דאיכא שער ודלתות דלא מצטרף מן האגף ולחוץ. ופי' ר' יהודה אחי שני נר"ו אגף עצמו לענין תפלה כלפנים דהא לענין שבת אמרינן פתח פתוח כלפנים בענין אסקופה משמשת שתי רשויות. וכל דבר שבקדושה שהתחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר. דאמרינן בירושלמי דמגילה מכוון דתנינן אין פורסין על שמע ליידא מי לא תנינן אין עוברין לפני התיבה פחות מעשרה לכן צריכה כהדא דתנינן אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר ועל כולם הוא אומר ועוזבי ה' יכלו הא למדת שאם התחילו ויצא אחד מהם גומר וכן כתב רבינו נסים זצ"ל במגילת סתרים ומשמע לשון הירושלמי שאם התחילו ביוצר אור בעשרה ויצאו מקצתן גומר ואומר קדושה עד גאל ישראל אבל אינו מתחיל להסדיר שמונה עשרה בקול ולומר עוד הקדושה ועל כן הפסיק וחילוק ביניהם אין פורסין על שמע פחות מעשרה התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר דווקא מה שהתחיל גומר. אבל אין עוברין לפני התיבה להתחיל י"ח בפחות מעשרה דכל חדא מצוה באנפה נפשה התחילו בעשרה ויצאו מקצתן גומר. כלל הדבר גומר קדיש או קדושה או קריאת התורה שהתחילו מתחלה בעשרה אבל אין מתחילין בדבר אחר עד שיהיה עשרה:
7