שיר השירים רבה ו׳:י״בShir HaShirim Rabbah 6:12

א׳לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, תָּנֵי רַבִּי חִיָּא מָשָׁל לְבַת מְלָכִים שֶׁהָיְתָה מְלַקֶּטֶת בַּשְּׁלָפִים, נִמְצָא הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר וְהִכִּיר שֶׁהִיא בִּתּוֹ, שָׁלַח אוֹהֲבוֹ נְטָלָהּ וְהוֹשִׁיבָהּ עִמּוֹ בַּקְּרוֹנִין, וְהָיוּ חַבְרוֹתֶיהָ תְּמֵהוֹת עָלֶיהָ וְאוֹמְרוֹת, אֶתְמוֹל הָיְתָה מְלַקֶּטֶת בַּשְּׁלָפִים וְהַיּוֹם יוֹשֶׁבֶת בַּקְּרוֹנִין עִם הַמֶּלֶךְ, אָמְרָה לָהֶם כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם תְּמֵהוֹת עָלַי כָּךְ אֲנִי תְּמֵהָה עַל עַצְמִי, וְקָרָאת עַל עַצְמָהּ; לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. כָּךְ כְּשֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם מְשֻׁעְבָּדִין בְּטִיט וּלְבֵנִים וְהָיוּ מְאוּסִין וּבְזוּיִין בְּעֵינֵי הַמִּצְרִיִּים, וּכְשֶׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי חוֹרִין וְנִגְאֲלוּ וְנַעֲשׂוּ סְגָנִים עַל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְהָיוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם תְּמֵהוֹת וְאוֹמְרוֹת אֶתְמוֹל הֱיִיתֶם עוֹבְדִים בְּטִיט וּלְבֵנִים וְהַיּוֹם נַעֲשֵׂיתֶם בְּנֵי חוֹרִין וּסְגָנִים עַל כָּל הָעוֹלָם, וְהָיוּ יִשְׂרָאֵל אוֹמְרִים לָהֶם, כְּשֵׁם שֶׁאַתֶּם תְּמֵהִים עָלֵינוּ כָּךְ אָנוּ תְּמֵהִים עַל עַצְמֵנוּ, וְקָרְאוּ עַל עַצְמָן: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. דָּבָר אַחֵר, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, בְּיוֹסֵף הַצַּדִּיק הַכָּתוּב מְדַבֵּר, אֶתְמוֹל (תהלים קה, יח): עִנּוּ בַכֶּבֶל רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ, וְהַיּוֹם (בראשית מב, ו): וְיוֹסֵף הוּא הַשַּׁלִּיט עַל הָאָרֶץ, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. דָּבָר אַחֵר, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּדָוִד, אֶתְמוֹל הָיָה בּוֹרֵחַ מִפְּנֵי שָׁאוּל, וְהַיּוֹם וַיְהִי דָּוִד מֶלֶךְ, וְקָרָא עַל עַצְמוֹ: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. דָּבָר אַחֵר, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, הַכָּתוּב מְדַבֵּר בְּמָרְדֳּכַי, אֶתְמוֹל (אסתר ד, א): וַיִּלְבַּשׁ שַׂק וָאֵפֶר, וְהַיּוֹם (אסתר ח, טו): וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת תְּכֵלֶת וָחוּר וגו', וְקָרָא עַל עַצְמוֹ: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. דָּבָר אַחֵר, לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, הַכָּתוּב מְדַבֵּר בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אוֹמֶרֶת לְאֻמּוֹת הָעוֹלָם (מיכה ז, ח): אַל תִּשְׂמְחִי אֹיַבְתִּי לִי כִּי נָפַלְתִּי קָמְתִּי, שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי יוֹשֶׁבֶת בַּחשֶׁךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוֹצִיאַנִי לָאוֹר, שֶׁנֶּאֱמַר (מיכה ז, ח): כִּי אֵשֵׁב בַּחשֶׁךְ ה' אוֹר לִי, וְקָרְאָה עַל עַצְמָהּ: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי. יוּסְטָא חַיָּיטָא דְצִפּוֹרִין, סְלֵק לְמַלְכוּתָא וְאִיתְקַבַּל לְמַלְכָּא, אֲמַר לֵיהּ מַלְכָּא שְׁאַל שְׁאֵלָה וְאֶתֵּן לָךְ, אֲמַר לֵיהּ הַב דּוּכְסוּתָא דְגַבָּן, יְהַב לֵיהּ מַלְכָּא, כַּד נְסַב דוּכְסוּתָא נְחַת מִינָהּ, הֲווֹ אִילֵין דְּחַכְּמִין לֵיהּ אָמְרִין הוּא הוּא, וּמִנְּהוֹן אָמְרִין לֵית הוּא הוּא. אֲמַר לוֹן חַד כְּדוּן הוּא עָבַר בְּשׁוּקָא, אִין הוּא מִסְתַּכֵּל לְהַהוּא מִסְטוֹבִיתָא דַּהֲוָה נָהֵיג יָתֵיב וּמְחַיֵּיט עֲלָהּ הוּא הוּא, וְאִין לָא לֵית הוּא. עֲבַר בְּשׁוּקָא וְשָׁרֵי מִסְתַּכֵּל לְהַהוּא מִסְטוֹבִיתָא דַּהֲוָה נָהֵיג יָתֵיב וּמְחַיֵּיט עֲלָהּ, וְחַכְּמוּנֵיהּ דְּהוּא הוּא. אֲמַר לוֹן אַתּוּן תְּמֵהִין עָלַי וַאֲנָא תָּמַהּ עָלַי יוֹתֵר מִנְכוֹן, וְקָרוֹן עֲלֵיהּ: לֹא יָדַעְתִּי נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי וגו'. עַמִּי נָדִיב, עִמִּי הֲוָה מְהַלֵּךְ נָדִיב חֵי הָעוֹלָמִים.