שיר השירים רבה ז׳:א׳Shir HaShirim Rabbah 7:1

א׳שׁוּבִי שׁוּבִי הַשּׁוּלַמִּית, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר חִיָּא בַּר יוּדָן בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא, אַרְבַּע פְּעָמִים כְּתִיב כָּאן שׁוּבִי שׁוּבִי, כְּנֶגֶד אַרְבַּע מַלְכֻיּוֹת שֶׁשּׁוֹלְטִין בְּיִשְׂרָאֵל, וְיִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין תּוֹךְ יְדֵיהֶן בְּשָׁלוֹם וְיוֹצְאִין לְשָׁלוֹם, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁשָּׁלוֹם חֵי הָעוֹלָמִים מִתְנַהֵג בָּהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמואל ב ז, ו): וָאֶהְיֶה מִתְהַלֵּךְ בְּאֹהֶל וּבְמִשְׁכָּן. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁמְסַיְּמִים לָהּ שָׁלוֹם בְּכָל יוֹם, הֵיאַךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (במדבר ו, כו): וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי עָתִיד לְהוֹשִׁיבָהּ בִּנְוֵה שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה לב, יח): וְיָשַׁב עַמִּי בִּנְוֵה שָׁלוֹם וגו'. דָּבָר אַחֵר, הַשּׁוּלַמִּית, אֻמָּה שֶׁאֲנִי נוֹטֶה עָלֶיהָ שָׁלוֹם, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (ישעיה סו, יב): הִנְנִי נֹטֶה אֵלֶיהָ כְּנָהָר שָׁלוֹם. רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר רַבִּי מָרוֹן אָמַר אֻמָּה שֶׁמַּשְׁלֶמֶת אִיסְטַטְיוֹנְוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֵן בָּעוֹלָם הַזֶּה הֵן בָּעוֹלָם הַבָּא. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר, אֻמָּה שֶׁכָּל טוֹבוֹת שֶׁבָּעוֹלָם אֵינָן בָּאוֹת אֶלָּא בִּזְכוּתָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית כז, כח): וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ, לְךָ בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי, דִּכְתִיב (דברים כח, יב): יִפְתַּח ה' לְךָ אֶת אוֹצָרוֹ הַטּוֹב, בִּזְכוּתְךָ וּבְךָ הַדָּבָר תָּלוּי. רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר תַּנְחוּם וְרַבִּי חָנָן בְּרֵיהּ דְּרַבִּי בֶּרֶכְיָה בּוֹצְרָיָה בְּשֵׁם רַבִּי יִרְמְיָה אֻמָּה שֶׁעָשְׂתָה שָׁלוֹם בֵּינִי וּבֵין עוֹלָמִי, שֶׁאִלּוּ לֹא קִבְּלָה תּוֹרָתִי הָיִיתִי מַחֲזִיר עוֹלָמִי לְתֹהוּ וָבֹהוּ, דְּאָמַר הוּנָא בְּשֵׁם רַבִּי אַחָא כְּתִיב (תהלים עה, ד): נְמוֹגִים אֶרֶץ וְכָל ישְׁבֶיהָ, אִלּוּלֵי שֶׁעָמְדוּ יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַר סִינַי וְאָמְרוּ (שמות כד, ז): כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע, כְּבָר הָיָה הָעוֹלָם מִתְגַּמְגֵּם וְהוֹלֵךְ, וּמִי בִּסֵּם הָעוֹלָם, אָנֹכִי, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים עה, ד): אָנֹכִי תִכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ סֶלָּה, בִּזְכוּת (שמות כ, ב): אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, תִּכַּנְתִּי עַמּוּדֶיהָ.

ב׳וְנֶחֱזֶה בָּךְ, אֻמּוֹת הָעוֹלָם אוֹמְרוֹת לְיִשְׂרָאֵל עַד מָתַי אַתֶּם מֵתִים עַל אֱלֹהֵיכֶם וּמְשַׁלְּמִין לוֹ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שיר השירים א, ג): עַל כֵּן עֲלָמוֹת אֲהֵבוּךָ, וְעַד מָתַי אַתֶּם נֶהֱרָגִין עָלָיו, כְּדִכְתִיב (תהלים מד, כג): כִּי עָלֶיךָ הֹרַגְנוּ כָל הַיּוֹם. וְעַד מָתַי אַתֶּם גּוֹמְלִין טוֹבוֹת עָלָיו וְלוֹ לְעַצְמוֹ, וְהוּא גּוֹמֵל לָכֶם רָעוֹת, בֹּאוּ לָכֶם אֶצְלֵנוּ וְאָנוּ מְמַנִּין אֶתְכֶם דֻּכָּסִין אִפַּרְכִין וְאִיטְרַטְלִין. וְנֶחֱזֶה בָּךְ וְאַתּוּן אִינוּן מֵחֶזְיָתֵיהּ דְּעַלְמָא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (שמות יח, כא): וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם. וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִין לָהֶם: מַה תֶּחֱזוּ בַּשּׁוּלַמִּית כִּמְחֹלַת הַמַּחֲנָיִם, שְׁמַעְתֶּם מִימֵיכֶם אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים, שֶׁיַּעַבְדוּ בְּנֵיהֶם אַחֲרֵיהֶם, וְלֹא אֲבוֹתֵינוּ עָבְדוּ עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים וְלֹא אָנוּ נַעֲבוֹד עֲבוֹדַת כּוֹכָבִים אַחֲרֵיהֶם, אֶלָּא מָה אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָנוּ, כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לְיַעֲקֹב אָבִינוּ כְּשֶׁיָּצָא מִבֵּית לָבָן. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי אָמַר שִׁשִּׁים רִבּוֹא מַלְאָכִים הָיוּ חָלִין וּמְרַקְּדִים לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּצֵאתוֹ מִבֵּית לָבָן, וְרַבָּנָן אָמְרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית לב, ב): וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב כַּאֲשֶׁר רָאָם מַחֲנֵה אֱלֹהִים זֶה, הֲרֵי שִׁשִּׁים רִבּוֹא, (בראשית לב, ב): וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא מַחֲנָיִם, הֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים רִבּוֹא. אוֹ שֶׁמָּא אַתֶּם יְכוֹלִין לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ עַל הַיָּם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יד, יט): וַיִּסַּע מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים. אוֹ שֶׁמָּא יְכוֹלִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁנַּעֲשָׂה לֶאֱלִישָׁע, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים ב ו, טו): וַיַּשְׁכֵּם מְשָׁרֵת אִישׁ הָאֱלֹהִים לָקוּם וַיֵּצֵא וְהִנֵּה חַיִל סוֹבֵב אֶת הָעִיר וְסוּס וָרָכֶב וַיֹּאמֶר נַעֲרוֹ אֵלָיו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶׂה, וּכְתִיב (מלכים ב ו, טז): וַיֹּאמֶר אַל תִּירָא כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם. מִיָּד (מלכים ב ו, יז): וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר ה' פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה וַיִּפְקַח ה' אֶת עֵינֵי הַנַּעַר וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים וְרֶכֶב אֵשׁ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע. אוֹ שֶׁמָּא יְכוֹלִין אַתֶּם לַעֲשׂוֹת לָנוּ כַּחוֹלָה שֶׁעָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא. רַבִּי בֶּרֶכְיָה וְרַבִּי חֶלְבּוֹ וְעוּלָא בִּירָאָה וְרַבִּי אֶלְעָזָר בְּשֵׁם רַבִּי חֲנִינָא אָמְרוּ, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַעֲשׂוֹת רֹאשׁ חוֹלָה לַצַּדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): שִׁיתוּ לִבְּכֶם לְחֵילָה, לְחוֹלָה כְּתִיב, וּמַרְאִין לוֹ בְּאֶצְבַּע, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים מח, יד): כִּי זֶה אֱלֹהִים אֱלֹהֵינוּ עוֹלָם וָעֶד הוּא יְנַהֲגֵנוּ עַל-מוּת, כַּעֲלָמוֹת, כִּמְחוֹלוֹת שֶׁל צַדִּיקִים.