שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:רנ״בShoel uMeshiv Mahadura I 1:252
א׳בשנת תרכ"א אור ליום ד' ויגש וא"ו טבת הגיעני תשובה מהרב מו"ה דוד אבד"ק מינקוויטץ וז"ל השאלה בעיר הזאת יש יהודים מעטים ושכונת עכו"ם נמשך הרבה חוץ לעיר ואחר כלות שכונת עכו"ם יש כפר אחד סמוך כמו שלש מאות אמות מן העיר וכפר זה הולך לרוחב ולא לאורך רק בית אחד נקרא קרעטשמי עומד אצל הדרך ואחר כך רחוק כמו אלף אמות מתחיל כפר אחר ונמשך לאורך אצל הדרך ומנהג מימים קדמונים שמן העיר הולכין אל הכפר השני בשבת בלא עירוב ומן הכפר השני לעיר מניחין עירוב ומן הכפר הראשון לעיר הולכין בלי עירוב דסומכין על הדין דאנשי גדולה מהלכין כל עיר קטנה ואין אנשי עיר קטנה מהלכין בעיר גדולה וכלתה מדתן באמצע העיר וע"ז אמר מעלתו דא"כ גם מהכפר הראשון לעיר ג"כ צריך עירוב דכלתה מדתן באמצע העיר ועוד שגם מהעיר לכפר השני ג"כ כלתה מדתן בחצי הכפר ועיקר החילוק בין עיר גדולה לקטנה הוא רק במה שכלתה מדתן בחצי העיר או בסוף העיר ואם כאן ג"כ כן וכן תמה מעל' על מה שראה בעירות גדולות אשר נמשך העיר חוץ לעיר כמה מילין ואח"כ עומד קרעטשמי השייך לכפר אחד ועכ"פ הוא רחוק מהעיר יותר משבעים אמה ושירים ולא עלה על דעת אדם לאסור לילך לעיר מן הכפר אף שיש בעיר עירובין מ"מ הם רחוקים מחוץ לערוב כמה אלפים ולא מדקדקין מחמת שהם סמוכים לעיר וע"כ רצה לחלק בין אם שייך לכפר אחרת ואין לו שום ענין להעיר אבל מי שיושב בתוך תחום העיר נחשב כאנשי העיר דהא אין צריך לערב אבל מדברי רש"י בדף ס' בד"ה ומאן דתני אין אנשי העיר לא משמע כן וגם מדברי המ"א סי' ת"ח ס"ק ב' לא משמע כן וגם כתב כי אפשר לחלק בין עיר גדולה וקטנה דהם חלוקי' לגמרי אבל בעיר וכפר דרוב מחיית' מהעיר ותשמישיהן מהעיר נחשב כעיר עכ"ד בקצר' ואני אומר דאם כן מה אמרו תרוייהו תנינהו אנשי עיר גדול' וכו' והא שם עיר גדולה וקטנה תנן אבל מודד מיירי מעיר לכפר וה"א דאפילו כלתה מדתן באמצע העיר שייכים לעיר וע"כ דאין לחלק בזה וכן מה שרצה לחלק בין יושב תוך תחום העיר או לא ישב בתוך התחום גם כן אין לו מקום דכל שיש שבעים אמה ושיריים בין העיר ובין מקום ישיבתו שוב לא נחשב לעיר כלל ולא הבינותי מ"ש לחלק בין יושב בתוך התחום דאחר שכתב שהוא לאחר שבעים אמה ושירים א"כ לא נחשב בתוך העיר ואפשר דכל שהיא בתוך התחום נחשב כאלו היא מן העיר אבל לא נהירא.
1
ב׳והנה במ"ש למעלה דאין חילוק בין אנשי עיר גדולה וקטנה לבין היושב בכפר סמוך לעיר בתוך התחום והבאתי ראיה דא"כ מה קאמר רבא תרווייהו תנינא ולמה לא אמר דריב"ל מיירי בכפר הסמוך לעיר הנה לכאורה רציתי לומר דבזה לא מסתבר כלל שיהיה כלה מדתו בחצי העיר כיון דהוא כפר ולכך לא מוקי ריב"ל דמיירי בכפר הסמוך לעיר אך ז"א מלבד דריב"ל לא ביאר דבריו דמיירי דוקא בשני עירות גדולה וקטנה אף גם דאדרבא לשני דבזה באמת ר"א אמר אין אלו אלא דברי נביאות דלא מסתבר לחלק בזה דהרי בני הכפר נחשבים כבני העיר ול"מ לפירש"י דאין אלו אלא דברי נביאות הוא לגנאי ודאי יפה אמר ר' אידי ואף לפיר"ת דלשבח עכ"פ סברא קלושה הוא והי' לו לומר דזה חידש ריב"ל דעכ"פ אינו דבר מוחלט דיהיו בני כפר נחשבים כבני העיר וע"כ דאין לחלק בין כפר לעיר גדולה וקטנה וגם מ"ש לחלק בין אם צריך לערב אז יש לו דין מודד אבל אם הוא בתוך התחום של אלפים אמה אז נחשב כבני העיר זה ודאי לא מסתבר דכל שרחוק יותר משבעים אמה ושיריים ע"ד המבואר בסי' שצ"ח ודאי דלא נחשב כבני העיר וע"כ בעירות הגדולות כל שיש שבעים אמה ושיריים ויותר מן העיר פשיטא שבני הכפר לא נחשבים כבני העיר בזה ומכ"ש באם יש כמה אלפים מן העיר זהו ודאי לא נחשב כבני העיר וע"כ לדינא הדבר ברור דלהכפר הראשון בני העיר יכולין לילך בלי עירוב ובני הכפר אינם יכולים לילך בלי עירוב כדין עיר גדולה וקטנה דמה דנקטי עיר גדולה וקטנה הוא משום דמסתמא בעיר גדולה כלה המדה בחצי העיר ובעיר קטנה כלתה בסוף וה"ה בעיר וכפר כדבר האמור ולכפר השני בני העיר ובני הכפר שווים דצריכים לעירוב רק דיש חילוק לענין לן בעיר לשיטת הרמ"א סי' ת"ח ס"א ולדעתי נשתרבב הטעות דבימים הקדמונים היו מחלקים על כפר הראשון דבני העיר מהלכין בלי עירוב ובני הכפר עם עירוב ולכפר השני היו שניהם אסורים וברבות הימים נשכח הדברים וחשבו דכפר הראשון מותרין לגמרי בלי עירוב ועל הכפר השני היה החילוק שבין בני העיר להכפר ויפה התעורר מע"ל ומזהיר שיעשו עירוב אם יצטרך להם וגם בני הכפר הראשון יעשו עירוב ומ"ש מע"ל שיש כפרים מן הצד אשר נוכל להבליע רק שלא ידע היטב הבירור לא אוכל לדעת זאת וע"כ יחמירו לעשות עירוב אחר שכתבתי כ"ז נזכרתי דבהגהת אשר"י סוף מי שהוציאוהו מבואר דלהירושלמי לדידן דקי"ל כר"ג מהלך את כל העיר יעו"ש וא"כ הי' מקום להקל וצ"ע שבב"י לא הביא זאת וכפי הנראה לא קי"ל כהך דירושלמי ופשטת הסוגיא דילן לא נראה כן וצ"ע. אחר שכתבתי כ"ז נתעוררתי דגם מהרי"ח לא מתיר רק במוקף מחיצות כמו ר"ג דאינו מתיר רק בדיר וסהר ומצאתי בב"י סי' ת"ג שהביא דברי המהרי"ח והג"א הנ"ל וכתב שמכל הפוסקים לא משמע כן ע"ש ודו"ק וע' ערובין דף מ"ז גבי מברכתא וע"ש ברש"י ותו' ורא"ש ומרדכי.
2