שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:ס״חShoel uMeshiv Mahadura I 1:68

א׳שלום וכ"ט אל כבוד הרב המופלג בתורה וכו' מנחם גרשון אב"ד דק"ק קרעסטיר.

ב׳מכתבו הגיעני היום במעשה שאורח אחד נתן גט כריתות ע"י השתדלות הרבה וע"י שהי' סופר ועדים נחפזים כתבו בשני בשבת בשני ימים לירח ובאמת היום שני בשבת היה שלושה ימים לירח וע"ז הביא מעלתו דברי הש"ע אהע"ז סקכ"ו סכ"א שנחלקו בזה הרא"ש והריב"ש והביא דברי הג"פ שהכריע כהרא"ש דכשר וגם לדברי הש"ך ח"מ סי' מ"ג ס"ק ז' וטעם האוסרים דבתרי יומא לא עבידי דטעי ובתר רובא דירחא לא עבידי דטעי ובנ"ד לא הוי רובא דירחא רק חשש דחד יומא אמרינן דטעי ולפענ"ד להוסיף בזה דהנה לפע"ד בכה"ג ל"ש לא חשש ב"א ולא משום פירי דהרי התוס' הקשו הא דחיישינן משום ב"א ולא אמרינן אוקמא אחזקת א"א והשתא הוא דגרשה כיון שהוא גרושה לפנינו ועוד אדרבה אוקמא בחזקת כשרות ויעיין פ"י דשני התירוצים הם אחת ע"ש שהאריך ולפ"ז זה כשלא הי' כתוב זמן כלל אבל כשנכתב זמן והזמן דהחודש והשבוע סותרים א"כ ל"ש הרי גרושה לפנינו דהרי הספק אם יום השבוע אמת או יום החדש ול"ש הרי גרושה לפנינו וא"כ שוב נוקמא אותה בחזקת א"א ול"ש החשש דב"א וגם החשש דפירי ל"ש דהרי אמרו ר"י מ"ט לא אמר כנ"ל קסבר יש לבעל פירי עד שעת נתינה ופירש"י דזמן כתיבת הגט לא מהני דכי בעיא למטרף בעיא לאתויי סהדי אימתי מטי גיטא לידה והתוס' הקשו דדוקא בגט הנמצא דאתרע בנפילה הוא דאמר אייתי ראי' אבל בכל גיטין אמרינן מסתמא ביום שנכתבו נמסרו ע"ש ולפ"ז כאן דהזמן של השבוע והחדש מכחישין זא"ז בודאי אצטריך להביא ראי' א"כ ליכא חשש כלל דכי בעיא למטרף בעיא לאתויי סהדי אימתי מטי גיטא לידה והעדים ידעו אי זמן החדש אמת אי זמן השבוע ואף לפירוש התוס' שם בכה"ג תצטרך להביא גיטה לב"ד. עוד נ"ל דהרי ר"ל דאמר משום פירי לכך לא ס"ל משום זנות משום דזנות ל"ש וצ"ל דטעמא דר"י הוא כמו שכתבו האחרונים דתקנה שמתקנין על כל העולם ובעולם יש מעוט דזנות ולכך תיקנו זמן ולפ"ז אני אומר זה דוקא לענין תיקנו זמן אבל כאן שחזינן דרצה לכתוב זמן רק שטעו או ביום החדש או ביום השבוע א"כ כבר נעשה תקון חז"ל רק שאירע טעות בכה"ג נראה לענ"ד דודאי ל"ח לזנות כיון דל"ש וכבר עשו תקון חז"ל רק שאירע טעות וכעין מ"ש הש"ך ביו"ד ס' ל"ט לענין אם נאבדה הריאה בס"ק מ"ב דכיון דלדברי שניהם נבדקה שוב אוקמא בהמה בחזקת כשרות וגם לפי מה דאמרו שלשה גיטין פסולין ואם נשאת הולד כשר מה הועילו חכמים בתקנתן ומשני אהני דלכתחלה לא תנשא ופירש"י כיון דהכי הוא אי בעי לכתוב זמן לחפות על בת אחותו או למכור בפירות לא כתבו לי' סופרי הדיינים ולפ"ז כאן דכתבו זמן החדש וזמן היום רק שטעו בהיום או בזמן החדש וכיון דלכתחלה ודאי לא יעשו כן שפיר אהני ולית בי' חשש משום תקנת זמן ועט"ז ריש סימן שכ"ז באהע"ז. וא"כ לפענ"ד יש לסמוך על סברת הרא"ש דבכה"ג כשר וי"ל בזה דברי הטור ריש סי' קכ"ז ולא נפנתי כעת וכמה מעליא הא שמעתא והוא עטרה לראש אלה דברי הכותב באהבה.