שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:פ״בShoel uMeshiv Mahadura I 1:82

א׳ישאו הרום שלום אל כבוד הרב המאוה"ג מעוז ומגדול בנן של קדושים וכו' מוה' מנחם דייטש אבד"ק פאלזינקא נר"ו.

ב׳מכתב יד קדשו הגיעני תמול בש"ק ואם אמנם אני נאחז בסבך הטרדות בהרבה מכתבים הביא הבי דואר וגם הגיע העת שאני מדפיס בעזה"י חבורי שו"ת שואל ומשיב בכ"ז קמתי באשמורת להשיבו למען כבודו ולמען למודו והנה בדבר שאלתו אודות האיש לעפאלד הדברים פשוטים ואין צריך אריכות דיוכל לקחת אשה אחרת ואין כאן משום חרגמ"ה כדבר האמור בדברי קדשו ובאמת כיון שעשתה מעשה רשע ונתיחדה עם איש אחר וברחה עמו בכה"ג לא תיקן הרגמ"ה שלא תיקן רק מפני אנשים רעים שלא יתעוללו בנשותיהן כמבואר בדברי הרשב"א הובא בד"מ אהע"ז ס"א וכאן היא פשעה בו ואם יזכה לה גט מה טוב מהיות טוב ובודאי זכות גדול הוא לה בכה"ג שהיא ברחה זה איזה שנה עם איש אחר כ"ע מודים דזכות היא לה וז"פ ומה ששדר לן חורפיה מ"ש זקנו הגאון הצדיק המפורסם מוה' דוד דייטש ז"ל בעהמ"ח ס' אהל דוד בהא דאמרו במעילה דף ח"י מי בעי ר"ש צירוף והתניא כל שהו למכות ומשני תני אין צריך לצרף וע"ז יקשה לפמ"ש המהרש"ל בתוס' שבועות דף כ"ג דלר"ש דסובר כ"ש למכות ה"ה שלכד"ה ולרבנן דצריך כזית שלכד"ה פטור ולפ"ז במקום דחייב שלכד"ה מכ"ש דחייב בחצי שיעור א"כ יקשה לרבנן דר"ש למה צריך לצרף כלאי הכרם עם ערלה והא אביי בפסחים דף כ"ה ס"ל דבכה"כ שלכד"ה חייב מכ"ש בח"ש דחמיר משלכד"ה דח"ש אסור מה"ת ושלכד"ה אינו אסור רק מדרבנן וא"כ כל שלכד"ה חייב בכ"ה מכ"ש חצי שיעור הנה יפה הקשה ומ"ש מעלתו דנ"מ אם התרה רק משום ערלה לבד ולא משום כלאי הכרם א"כ על כה"כ לא חייב רק משום ערלה חייב וע"ז צריך לצרף דהוה כאיסור אחד לא נראה לפענ"ד דכל שהאיסור משום ערלה ולא משום כלאי הכרם פשיטא דלא מצטרפים דהרי לא התרו בו משום כה"כ כלל ולא שייך צירוף רק בהתרו על שניהם וז"פ. אמנם בגוף הקושיא נלפע"ד עפמ"ש מעכ"ת דהיאך מדייק אביי דבכה"כ חייב אף שלא כדרך הנאתן מדלא כתיב אכילה ודילמא לכך לא כתב אכילה כדי לחייב אף בח"ש דאכילה היא בכשיעור וזה יותר מסתבר לחייב ח"ש משלכד"ה ולפע"ד מזה ראיה לשטת הרא"ם דס"ל דסתם אכילה בכ"ש רק דהלמ"מ מפקי מקרא ולא מחייב על ח"ש רק איסור בלבד הוא דאיכא וע' מלמ"ל פ"א מחמץ פ"ד משבועות שהאריך בזה ולפ"ז היה יכול למיכתב אכילה בכה"כ והיה משמעותא בכ"ש והלמ"מ לא יהיה מפקא ממשמעות המקרא ויהיה חייב בכ"ש וע"כ דמה שלא כתב אכילה כדי לחייב על שלכד"ה א"כ לפ"ז הלמ"מ דל"ח בכ"ש הוא גם על כה"כ מדלא ביאר בהדיא שע"ז לא היה הלמ"מ והרי אדרבה בכה"כ לא הוה מפקי כלל מקרא ושוב שפיר מצטרף לרבנן אף בכה"כ דהרי הלמ"מ היה בהדיא דלבעי שיעור אף שחייב שלכד"ה ובזה ניחא מה שקשה לי דא"כ בכה"כ ראוי לחייב בח"ש דהרי לא כתיב אכילה וזכרנו שבספר גנת וורדים לפרמ"ג שהאריך בזה ואני בתשובה כתבתי הרבה בזה ולא נפנתי כעת לראות כי אין הזמן מסכים ולפמ"ש א"ש דהלמ"מ מפקי דלא יתחייב על כל שהוא אף דשלכד"ה חייב ודוק היטב.