שואל ומשיב מהדורא קמא א׳:פ״גShoel uMeshiv Mahadura I 1:83
א׳ישאו הרים שלום אל כבוד הרב המופלג החריף מוה' נתן נטע גראם נר"ו מו"צ דק"ק קרעמניץ.
1
ב׳מכתבו הגיעני תמול לעת ערב ואם כי אני אחוז בסבך הטרדות ובפרטות כי אני מעלה על גבי הדפוס חבורי שו"ת הנקרא בשם שואל ומשיב וד' יזכני לראות בהגמרו בלי מכשול ואני צריך לשים עין ע"כ עלה ועלה בכ"ז אמרתי להשיב בקצרה יען כי ראיתי כי יש מערערים על הוראתו ומטר המריבות לא יתך ארצה. והנה המעשה כך היה ששחטו בבית המטבחים ששה בהמות אחד שחט ארבעה ושנים שחטו ב' בהמות ומכרו הבשר לבעל הטקסא חוץ מבני מעים שמכרו לבדם בהחניות שלהם והבעל טקסא מכר הששה בהמות הנ"ל לבעלי החנות המוכרים בשר כשר ויש שם שבעה חניות שמוכרים בשר כשר וחלקו ביניהם השבעה בעלי חניות הבשר מהששה בהמות כפי שהשוו ביניהם ובעלי החניות מכרו הבשר הנ"ל ונשאר אצלם מעט בשר אחורים ומחלקי צד הפנימי מכרו הכל ולא נשאר כלום מחלקי הפנימי וגם ב' חלקי האחורים שלמים נשאר עוד בשעכט הויז אשר עוד לא ניקרו אותם ואח"כ נמצא אצל בעה"ב אחד מחט תחובה בבית הכוסות שקורין טשעפטשכא שלקח בהחניות שיש שם בני מעים מארבעה בהמות הנ"ל רק הששה בהמות נתערבו בהחניות ואמנם יודעים אצל מי מארבעה בהמות כי לא לקחו כל אחד מבעל החניות בהמות שלמים רק כל אחד לקח צלע מזה וצלע מבהמה אחרת כמנהג ביניהם וכאן שהובא לפניהם הבית הכוסות ראו המחט תחובה בפנים ומקצת המחט תחובה לצד חוץ רק האשה אמרה שהוא בעצמה תחבה המחט כ"כ לצד חוץ וראו במקום שהמחט תחובה שביל מאבר לאבר והשעכשרא ניקרו אותה מקודם מהחלב ואמרו שהכירו שהמקום הזה ניקרו אותה כדרך שמנקרים החלב מהקרום וע"ז נשאל מעלתו על הבשר שכבר מכרו מהחניות לבעה"ב ועל הכלים שבשלו בהם הבשר וגם על המעט בשר אחורים שנשאר בהחניות וגם על הב' חלקי האחורים שנשארו בהשעכט הויז הנ"ל והעתקתי כל השאלה כאשר ביקש למען לא יאמרו כי שנה מעלתו בלשון השאלה והנה מעלתו הביא דברי הש"ע סי' ק"י ס"ה דמה שפירש קודם שנודע התערובות מותר והביא דברי שו"ת דרכי נועם דמה שלקחו ב' אחרים אסורים דל"ש כל דפריש מרובא פריש והכו"פ חולק עליו וכן הסכימו להכו"פ הפרמ"ג והחוות דעת והנה מע"ל יצא לחלק על כולם וכתב דאף דבש"ע מבואר דמה שנפרש מקודם מותר ומשמע אף שלקחו קודם שנודע הכל ולא נשאר רוב במקולין וכן מבואר בתשובות גאוני בתראי מ"מ כתב דלדעתו נראה דלפמ"ש הרא"ש פגה"נ ובש"ך ופר"ח סצ"ט דבלא נודע ל"ש ביטול א"כ ל"ש ביטול כלל קודם ידיעה ולכך א"א להתיר מה שנפרש קודם הידיעה זה ת"ד ואני אומר כמה רב גובריה לחלוק על כל הפוסקים ובאמת גוף דברי הרא"ש צ"ב מה טעם יש בדבר דמה בכך שלא נודע מ"מ נתבטל אמנם נראה דהדבר תלוי במה שנחלקו הרשב"א והרא"ש הובא ביתה יוסף סק"ט בטעם הדבר דיבש ביבש בטל ברוב דהרשב"א כתב דע"כ אחד מהחתיכות אמרינן דזה של היתר ולכך לאכול כולן כאחד אסור והרא"ש כתב דמותר מטעם שנהפך האיסור להיות היתר מטעם אחרי רבים להטות ולכך אפילו לאכול כולן. כאחד מותר ע"ש ולפ"ז הרא"ש לשטתיה דהטעם משום דכתיב אחרי רבים להטות זה שייך לאחר שנודע התערובות ע"ז אמרה תורה אחרי רבים להטות ונהפך האיסור להיות היתר אבל קודם שנודע האיסור ל"ש שנתהפך האיסור להיות היתר ול"ש בזה אחרי רבים להטות וכמו בדיינים שטרם שגלו דעתם ל"ש אחר"ל ולכך בעי דוקא אחר שנודע הספק אבל להרשב"א דהטעם דמשום ע"כ אחד אמרינן שזה רוב היתר ואפילו על האחרון אמרינן שמה שאכל היה האיסור וכעת אוכל ההיתר א"כ אף קודם שנודע התערובות מ"מ היה רוב היתר ועכ"א יש לספק דשמא הוא מהרוב וז"ב ולפ"ז נראה לי דאף להרא"ש באמת אף קודם שנודע התערובות שייך סברת הרשב"א די"ל דכל אחד הוא מרוב היתר רק דלענין חוזר וניעור שפיר כתב הרא"ש דשם ל"ש טעמו של הרשב"א שהרי נתוסף האיסור ואין כאן רוב וע"ז צריכים אנו לבא לטעם הרא"ש משום שנהפך האיסור להיות היתר וכל שהותר כבר ל"ש לאסור ובזה שוב ע"כ דוקא הידיעה מתרת ולא קודם אבל כל שלא ניתוסף האסור שפיר שייך טעם הרשב"א דגם קודם שנודע מותר די"ל עכ"א הוא מן הרוב וז"ב כשמש. ובזה יתישבו היטב גם דברי שו"ת נוב"י מהד"ק חלק יו"ד שהקשה מעלתו שסותר דבסי' ט"ז פסק דאף קודם שנודע מתבטל ובסי' ל"ג כתב קודם שנודע ל"ש ביטול ולפמ"ש א"ש דבסי' ל"ג מיירי שנמלחו יחד קודם שנודע והמליחה אוסרת עד ששים ול"ש לומר דעכ"א הוא מן הרוב דהרי ע"י מליחה נתפשט הטעם בכל התערובות וא"כ צריכין לבא לטעם הרא"ש והרי כל שלא נודע ל"ש ביטול ולא נהפך האיסור להיות היתר לכך אסור אבל בסי' ט"ז דלא מיירי שנמלח וא"כ שייך עכ"א לומר שהוא מן הרוב אף קודם שנודע ומטעם הרשב"א ומעתה מבואר הדין שב' חלקי האחורים שנשארו וגם המעט בשר שנשארו בהחניות זה אסור דל"ש מרובא פריש אבל מה שנלקח מקודם שנודע הכל כשר ומכש"כ הכלים שנתבשל בהם ומה שכתב להקשות מהך דפסחים דף פ"ט דאמרו ניתי כולי חד פסח נמצא פסח נאכל שלא למנוייו וע"ז הקשה הא מן התורה בטל ברוב וכשרים כולם יעיין כו"פ סי' ק"א ובחוות דעת שם ומ"ש מעלתו כיון שכל פסח הוא של חבורה אחרת ל"ש ביטול יעיין שו"ת ש"ב הגאון בעל בית אפרים חלק יו"ד סי' ל"ג ועכ"פ הדין ברור כמ"ש.
2
ג׳ומה ששאל באחד שמכר חמצו ושכח לכתוב בשטר מכירה ווישניק ונודע לו לאחר הפסח הדבר פשוט דיערבו ברוב ווישניק היתר וכשר וכמ"ש אא"ז בשו"ת פני יהושע והארכתי בזה בכמה תשובות ואקוה כאשר יעיין במ"ש יודה כבר אמרו כל הכורע בהודאה זוכה בשם טוב.
3