שואל ומשיב מהדורא קמא ב׳:נ״וShoel uMeshiv Mahadura I 2:56
א׳בשנת תרכ"א א' שלח הגיעני מכתב מהרב הגדול מוה' יחיאל הכהן ני' אבד"ק ראזלע שסידר ג"פ ושאל את האשה ע"ש אביה ואמרה שנקרא לס"ת בשם זאב ומיעוט היו קוראין וואלף ורובא דעלמא קראו לו וואליא וסידר הגט זאב המכונה וואלף דמתקריא וואליא וטעמו ע"פ דברי הב"ח שסידר גט יצחק המכונה אייזיק דמתקרי אבא ואף דבשו"ת ב"א סי' צ"א כתב שהמג"ש חולק ע"ז דשם שייך לומר דאבא הוא נגזר משם הקדש אהבה וזה ל"ש בנ"ד וגם הטעם השני שם שי"ל שזה השם הוא מחמת חולי היינו שם הראשון ושם השני הוא שם העצם ג"כ ל"ש בזה דהכל יודעים דשם וואליא נגזר משם וואלף ומטעם זה ל"ד לשם יהושוע העשיל דכתבו המכונה העשיל והמתקרי הירש דפסל בב"א ובט"ז משום דשם שייך טעמים הנ"ל משא"כ כאן והנה יפה כתב לפע"ד והנני יוסיף דהמכונה לא יתכן בשם וואליא דזה שם הגעגועים ואינו מכונה וואליא רק וואלף הוא מכונה רק שנקרא בפ"כ וואליא ומתקריא במקום מכונה ג"כ כשר כמ"ש הרמ"א וכ"כ הט"ז על דברת הב"ח הנ"ל שהבין שעיקר מה שצווחו על הב"ח הי' בשביל דכתב דמתקרי ובאמת שם היה החשש מחמת הטעמים הנ"ל אבל כאן דל"ש זאת פשיטא דכשר. גם בשינוי אבי המגורשת יש להקל דאף דשינוי בשם אביו פסול כמבואר בסי' קכ"ט ועב"ש ס"ק מ"ז מ"מ יש לחלק בין אבי המגרש לאבי המתגרשת כמ"ש הג"פ סי' קכ"ט ס"ק מ"ג בשם מהראנ"ח ואף דשם הוא רק בלא כתב כלל ולא בשינוי מ"מ דעת העבוה"ג סי' נ"ה דגם בשינוי אבי המגרש יש להכשיר ואף שהכנס"י סי' ע' חולק עליו וכתב שראוי למחקו מעל הספר וגם הצ"ץ חולק ע"ז כ"כ בתשובה שמצאתי להרב הב"ע הובא בג"פ שם שכ"כ מכ"ש באבי המגורשת אמנם כאן לא הוה שינוי רק מ"ש דמתקרי במקום המכונה ובזה כשר וכאן יש לכתוב כן לכתחלה דהרי ל"ש ש"פ המכונה דמשמע דהן שני כינויים והרי באמת אינו רק כינוי אחת ושם וואליא יוצא משם וואלף דאינו רק שם געגועים וע"כ יש לכתוב לכתחלה כן כנלפע"ד. ודרך אגב אזכיר מה שזקני הב"ח מביא ראי' לענין וכל שום ממה דאמרו בגיטין ל"ה איך פב"פ קבילת גיטא מן ידא דאחא בר הדיא דמתקרי אי' מרי ופירש"י כך שם חניכתו ולא כתב וכל שום דלא היה שם אחר רק חניכא ועל חניכא כותבין דמתקרי ע"ש והמג"ש שם השיב דאי' הוא שם קודש ונגזר מן ואיה וענה דפירש"י דאי' הוא השם והוי"ו הוא תוספת ומרי הוא שם תרגום דאדון נקרא מרי בל"ת ובמחכת"ה ז"ב דאי' אינו שם קודש דהרי לא מדכרינן בשמא וזכורני שזה שנים רבות ראיתי בברכי יוסף יו"ד בשם הכנה"ג דשמות שנכתב בתורה קודם מ"ת לא קרינן בשמי' והוא השיג עליו דמצינו שם נח ולפע"ד דשאני נח דהיה צדיק תמים משא"כ בשם אי' דהיה מאלופי אדום ודאי לא מתקרי בשמי' ועכ"פ זה ודאי דאיה מרי הי' שם החניכא ודברי הב"ח נכונים והמעיין בתשובתו שם יראה דהרבה דברים שטרח שם המג"ש להראו' חריפותו ובקיאותו לפסול הגט הזה ואינו מוכרח ועכ"פ בנ"ד ודאי הגט כשר ואני תמה על זקני המג"ש שדעתו דאי' מרי' הוא שם הקדש ואיך הקדימו שם הדיא שהוא ודאי לעז לשם הקדש והרי שה"ק צריך להקדים שבזה עלה לתורה ושם החולי בודאי לא הוה שם הדיא דאין קוראין לחולי כ"א במה שנמצא בתנ"ך אבל לא יקרא בשם לעז לשם החולי וע"כ דאיה מרי הוא תניכא וגם מ"ש דמרי הוא תרגום של אדון והוה ג"כ כשם קדש הנה אף דתרגום קדוש יותר משאר לעז ומצינו דנקרא ג"כ לשה"ק ועי' ח"י סי' תל"ב ומ"ש עה"ג אבל מ"מ אינו שם קדש לגמרי ועי' חולין קל"ט מרדכי מה"ת מנין מר דרור ומתרגמינן מרי דכיא הרי דתרגום הוא לשה"ק אבל מ"מ אינו לה"ק גמור גם מ"ש מע"לכ דאי' בודאי לא נקרא דהוא שם קודם מה"ת אי' הנה אף דמצינו רצפה בת איה ונקרא בשם איה אבל מ"מ שם איש לא מצינו בשם זה.
1