שואל ומשיב מהדורא קמא ג׳:י״חShoel uMeshiv Mahadura I 3:18

א׳שלום וכל טוב לכבוד ידידי ש"ב ה"ה הרב הגדול הישיש חריף ובקי וכו' מ' יוסף משה ני' אבד"ק זאלין וראב"דק פרעמיסלא בעהמ"ח ספר אילת אהבים. אשר ביקש ממני חוות דעתי באחד שיש לו טראטי על חבירו ונכתב בהטראטע שהפרעון יהיה במקום התובע והנתבע טוען שאין מחויב לדון עמו בעירו כמבואר בחו"מ סי' י"ד בהג"ה דהתובע צריך לילך אחר הנתבע והתובע טוען כיון שנכתב בו מקום הפרעון שיהי' בעיר התובע צריך הנתבע לילך אחריו וכתב שכן הורו הרבנים הגאונים הקדמונים ועתה שאל ממני חוות דעתי. הנה באמת בש"ע כתב סתם דהתובע צריך לילך אחר הנתבע ואני כעת מחוסר ספרים ואין בידי לעיין במקור כי אנכי יושב מחוץ לעיר לשאוף אויר אמנם לכאורה תמהני דבאמת מבואר במחבר שמה לענין ב"ד הגדול כופין את הנתבע לילך אחר התובע ולשי' הב"ח המלוה יכול לכוף להלוה אף שיש לו למלוה דרך שמה ומטעם דעבד לוה לאיש מלוה ולמה יהי' התובע מוכרח לילך אחר הנתבע נימא ג"כ דעבד לוה לאיש מלוה וצ"ל דזה דהתובע צריך לילך אחר הנתבע היינו כשאין לו עדים וראי' להמלוה כמו שמחלק המחבר שמה לענין ב"ד הגדול דבטענה ריקנית אין מחייבין הנתבע לצאת ומעתה לפ"ז כל שיש לו טראטי על הלוה וכתב בו צאהל באר במקום התובע הוי כמו ראי' ונראין דברי המלוה יותר ובכה"ג יש לומר דהנתבע הולך אחר התובע עוד נראה לי לפי מאי דאמרו בכתובות ק"י ע"ב המוציא שט"ח ע"ח כתב בו בבל מגבהו מעות בבל וכן קי"ל בש"ע חו"מ סי' מ"ב סעי' י"ד א"כ חזינן דכיון דכ' בו בבל קיבל על עצמו מעות בבל ומכ"ש במקום שכ' בהטראטי דהפרעון יהי' בעיר התובע ודאי קיבל על עצמו שיהי' דן עמו שם במקום שמגיע הפרעון כנלע"ד. והנה נתיישבתי בדבר דנראה לשי' שאר הפוסקים דבכל התובעים מצי כייפי אף בנגזל וניזוק אף דל"ש בהו עבד לוה לאיש מלוה משום דאין התובע מוציא מעותיו בחנם א"כ זה שייך לענין מה שיכוף להלוה שילך לבית הוועד אבל לענין שהתובע ילך אחר הנתבע בזה בודאי דברי המהרי"ק נכונים דהא אדרבא אינו מוציא מעותיו ורוצה שיבא עמו לב"ד שבעירו א"כ כזה התובע מחויב לילך אחר הנתבע ואולי בזה מיירי המהרי"ק ולפ"ז למלוה ללוה דשייך הטעם דעבד לוה לאיש מלוה אף שאינו מוציא מעות יוכל לכוף להנתבע ובזה יש ליישב קושית המהרי"ק שהקשה לשי' הגאונים דכל התובעים מצי כייפי א"כ למה אמרו בש"ס דעבד לוה לאיש מלוה הלא אפי' בשאר תובעים דלא שייך טעם זה נמי אמרינן הכי ולמ"ש א"ש דנ"מ לענין אם התובע הולך אחר הנתבע דמטעם דעבד לוה לאיש מלוה אין צריך לילך אחר הנתבע אפי' במקום שאינו מוציא מעותיו עוד נ"ל דמהרי"ק אזיל לשי' שכתב בשרש כ"א הובא בש"ע וברמ"א שם דכבר נהגו בזה"ז שכל שיש ב"ד בעיר אין אחד יכול לכוף חבירו שילך עמו לב"ד אחר וכו' ולכך ממילא התובע צריך לילך אחר הנתבע אבל בנ"ד נ"ל פשוט דבכה"ג שכתב מעכ"ת הנתבע צריך לילך אחר התובע ויפה הורו הרבנים הקדמונים בזה דברי ידידו דו"ש וד' יטיב לכם הכתיבה והחתימה לחיים.