שואל ומשיב מהדורא קמא ג׳:כ״בShoel uMeshiv Mahadura I 3:22
א׳שלום וכ"ט לכבוד הרבני התורני המופלג השנון מהו' נצח גרינפעלד נ"י. מכתבו הגיעני היום ואם אמנם לא ידעתי אותו בכ"ז אחר כי בא על ד"ת אמרתי להשיב בקצרה לפי העת והזמן כי אני עמוס הטרדות בדבר שאלתו שאיש אחד בא לעירו ונשא אשה ונתעברה ממנו וילדה בת ואח"כ נתוודע שהאיש הוא מומר ובא הציווי מאדוני הקאמידאט שיגרש את אשתו לפי שהוא מומר והקול נשמע שאם הילדה וגם אדוני הקאמידאט רצונם לקחת את הילדה לגדלה על ברכי הדת הנוצרים ומה שמאחרים הדברים כדי שתינק הילד עד שתגיע לפרק שתי שנים והאשה הנ"ל הוא חולנית וקולה לא ישמע לפי שהוא הייזריק וע"י החולשה הלז לא יאבו האנשים להכניסה לביתם והנה בא איש אחד לפניו ואמר שהכניס האשה הלז לביתו ורוצה לישא אותה לאשה וכבר הוא כשני חדשים עם הילדה והילדה כבר הוא לערך שנה שנולדה והעולם גוערים בו יען שמתיחד עם האשה הנ"ל והם שניהם לבדם בבית והאיש ההוא שואל ומבקש התרה לישא אותה בתוך כ"ד חדש והנה מע"ל האריך בדברי הרמב"ם מה שנותן טעם למעוברת משום דחסה ואין הזמן אתי לעיין בדבריו וגם מה בצע בזה לענין דינא ולא ראיתי בדבריו שעברתי במרוצה שורש להתיר אך מפני כי רואה אנכי כי האיש ההוא כבר הכניסה לביתו ונתיחדה עמה זה שתי חדשים וא"כ מצוה לחפש היתירים וד' יעזרינו והנה לפענ"ד נראה דבר חדש דהנה בתה"ד סי' רכ"ג כתב בשם המרדכי פ' החולץ בשם תשובת הגאונים דיבמה שנפלה לפני משומד ואין כאן אח אחר פטורה מן החליצה ומן היבום ומור"ם הביא ראיה לדברי הגאונים הנ"ל מהא דאמרו בב"ק דף קי"א אלא מעתה יבמה שנפלה לפני מוכה שחין תיפוק לי' בלא חליצה ומשני משום טב למיתב טן דו ולפ"ז משומד דאנן סהדי דלא ניחא לה שיעבירה על דת לכך נפקא בלא חליצה ע"ש שהאריך ולפ"ז אני אומר אף דלא קי"ל כתשובת הגאונים הנ"ל וע' באהע"ז סי' קנ"ו ובב"ש ואחרונים בזה אך זה עכ"פ במקום דתוכל לשבת עם הבעל אמרינין דטב למיתב טן דו והאשה רוצת לשבת עמו אף דהוא מומר אבל כאן שאדוני הקאמטיאט הכריחו אותו שיגרש א"כ ניהו דהקדושין היו קדושין ולא אמרינין שתתבטל למפרע דאפשר הי' שהיה מקום לבקש שלא יכריחו אותו וכדומה אבל עכ"פ כל שנתגרשה שתהיה בכלל מניקת חבירו ודאי לא אמרינן והרי דעת הר"ש הזקן שבגרושה ל"ש מניקת חבירו ואף דר"ת וכל הפוסקים חלקו עליו מ"מ כאן שהגירושין היה עפ"י אדוני הארץ שלא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו אפשר דגם כל החולקים על הר"ש בכה"ג מודים להר"ש הזקן שאינה משעובדת דבאמת היא מילתא דלא שכיחא ובכה"ג לא תקנו דין מניקת. עוד נ"ל דבר חדש עפ"י מה שחידש הנוב"י מהד"ת חאהע"ז סי' ל"ח דערבי אין בכלל מניקת חבירו ולפ"ז לפמ"ש המ"א סי' קפ"ט דמומר אינו בכלל בני ברית ואף שהאהע"ז שם חולק בזה ועי' מגן גבורים שם וע' מג"א סי' ת"ק אם בכלל חבירו הוא עכו"ם ועמ"ש בגליון המ"א שם הנדפס בלבוב וא"כ אפשר דגם מומר אעפ"י שבכלל ישראל הוא אבל בכלל מעוברת חבירו ודאי לא הוה ובפרק בנ"ד שהאשה הנ"ל אין לה מי שיכניס אותה לביתו והאיש הכניסה זה כשני חדשים והיא התיחדת עמו ובודאי אש בוערת א"כ עדיפה ממופקרת ויש להתירה בזה.
1