שואל ומשיב מהדורא קמא ג׳:כ״אShoel uMeshiv Mahadura I 3:21

א׳שלום וכ"ט לכבוד הרב החריף ובקי השלם האברך מוהר"ר בנימן הכהן ווייס ני' האבד"ק קיניהניטש יצ"ו. היום הגיעני דבריו והי' לי למשוש ולנחת כי אראה מעשה אצבעותיו ודבריך בפלפולים יקרים אשר כוננתה. והנה אם כי סבבוני טרדות שונות בכ"ז אמרתי ארוצה ואשובה להיות לאות כי מצאת חן בעיני ע"ד קושיתו בתוס' זבחים דף קי"א לא ידעתי למה צריך כל אריכות דברים כי מה שהאריך דגם בכל קדשים פסול קודם פד"ה והבאת בקיאות רב ועיין מלמ"ל פ"ה ממעה"ק שמבואר כ"ז וגוף הקושיא שהקשה על התוס' הנה לפע"ד כוונת התוס' דלילה אין מחוסר זמן ולא הוה פסול בעצם הקרבן משא"כ קודם שנפתחו ד"ה הקרבן פסול בעצם וז"ב ופשוט לפענ"ד ותדע דאל"כ יקשה מאו"ב דחזי למחר וא"כ לא מקרי מחוסר ואמאי פטור בהקריבן בחוץ וע"כ דשם עכ"פ בו ביום הקרבן בעצם נפסל ולא חזי היום להשחט אבל בשחט בלילה הקרבן בעצם כשר רק דהזמן לא ראוי וכל שאין לילה מחוסר זמן הקרבן בעצם כשר וכמדומה לי שכן כתב הגאון בשו"ת תפארת צבי כמדומה להגאון מוהר"ם ווייל ז"ל והארכתי בזה באיזהו מקום ואיני יודע מקומו כעת וה"ה כאן. ומדי דברי זכור אזכור מ"ש התוס' זבחים דף נ"ט ד"ה עד שכתבו ואפילו תימצי לומר דפסח וחטאת ששחטן בחוץ דחייב ע"ש. ולפע"ד הוא ש"ס מפורש בזבחים קט"ו ע"ש בהא דאמרו אלא לאו שלא לשמו וע"ש בכל הסוגיא ותמצא מבואר וגם לענין פסח הוא ש"ס מפורש ביומא דף ס"ג ע"ש שוב ראיתי שבתוס' ביומא שם הרגישו בהך דזבחים קט"ו הנ"ל ושמחתי מאד מה שהארכת בדרוש לשבת שובה בסוגיא דגיטין דף כ"ד כה"ג ביו"כ יוכיח והבאת קושית התורת גיטין דהא אין מפגלין בחצי מתיר והפר הי' שלו וכיון דמערבין לקרנות א"כ מידי דנאמן על הפר שהוא שלו נאמן גם על השעיר דהרי אין מפגלין בחצי מתיר. הנה כבר הארכתי בזה זה רבות בשנים והבאתי דברי הראב"ן שכתב דהקושיא הוא מהשעיר דהפר היא שלו אבל לא הרגיש מהך דאין מפגלין בחצי מתיר אח"כ נדפס ספר טוב גיטין ושם הביא הקושיא בשם הגאון מ' יעקילע מקמארנא ז"ל ואני הארכתי הרבה וקשה עתיקא וגם א"י מקומה וכשתהי' אצלי אולי אוכל למצוא ותראה והנה כל פלפולך הוטב בעיני ומה שהבאת לבסוף הקושיא דלפמ"ש התוס' ריש ב"ב דבמקום שיהי' לו הפסד לא שייך שלא יהא כל אחד הולך דהא לא ירצה להפסיד לעצמו וע"ז הקשה דהא הכהנים שפגלו במקדש מפסידים העור דהא כל שלא זכה המזבח בבשר לא זכו הכהנים בעור וא"כ גם הם מפסידים ובכה"ג ל"ש שלא יהי' כל אחד וא"כ גם למ"ד היזק שאינו ניכר ל"ש היזק קשה ממשנה זו יפה הקשית אבל לק"מ דהא רש"י פירש מזידין חייבין משום שיצטרכו הבעלים להביא אחרים תחתיהן והרי לא יפסידו הכהנים כלום שהרי יביא אחרים תחתיהם ויהי' עורותיהן לכהנים ואף דיש לומר דהא העורות היו זוכין אותן שהמשמר שלהן ואולי לא יביא באותו משמר ז"א ברור דמסתמא לא ישהו קרבנותיהם ויביאו תיכף וא"כ לא הפסידו לעצמן כלום וגם אכתי קשה מעורות קדשים קלים שעורותיהן לבעלים.