שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תכ״בShoel uMeshiv Mahadura III 1:422
א׳שלום וכ"ט אל כבוד ש"ב הרב הגאון מאור הגולה הצדיק הקדוש מוה' חיים אבד"ק סאנז יאריך ימים ושנים טובים ומתוקים:
1
ב׳מכתבו קבלתי והנה בשולי מכתבו כתב יורנו נא ידידי בדין שבא לפני אם שייך דינא דבר מצרא במלמדי תינוקות דלא גרע מאומר לנטוע לקחתי ומדאין מונעים אותו בחצר והרבה ראיות לזה. ולחכם יספיק הקיצור עכ"ל הזהב. והנה סתם הדברים וכפי הנראה כוונתו למ"ש בסי' קע"ה סס"ו היה רוצה הלוקח לקנות ולבנות בתים ובן המצר רוצה לזרע הלוקח זוכה משום ישוב הארץ אין בה דינא דבר מצרא ויש מי שאומר שאם המצרן רוצה לנטעה יכול לסלקו. ולכאורה לא ידעתי מה שייכות לזה דשם הטעם כמ"ש בסמ"ע בשם הטור לפי שהנטיעה חשובה טפי מבתים וביאר הסמ"ע משום דהאילנות מושרשים יותר ועומדים בקרקע טפי מבתים ע"ש וא"כ מה ענינו לזה. וכפי הנראה כיון למ"ש הטור בשם הרא"ש דנטיעה עדיף כדאמרו בהשואל דף ק"א בבית אין שומעין לו משום ישוב ארץ ישראל וא"כ ה"ה מלמדי תינוקות דודאי עדיף ישוב א"י שמלמדים תורה אבל באמת בסמ"ע אין הטעם משום כן ועט"ז שם שהעתיק משום ישוב העולם. והוא תמוה דהרי הרא"ש הביא הך דהשואל ושם מבואר משום ישוב א"י דהרי אמרו איכא בינייהו חוצה לארץ. איברא דלפ"ז לא היה נוהג הדין בח"ל דהרי דוקא משום ישוב א"י שדה שומעין לו והרי לענין זריעה ובית דקדק הב"י דאין נ"מ בין א"י לח"ל דהרי לא אמרו משום ישוב א"י רק סתם משום ישוב. ולפ"ז כאן בשדה דאמרו משום ישוב א"י א"כ דוקא בארץ וא"כ הטור והרא"ש שסתמו הדברים א"כ אף בח"ל הדין כן וברא"ש איתא משום ישוב א"י ואף אם נדחוק דאף בח"ל הדין כן והרא"ש רק לדמיון נקט כמו דלענין ישוב א"י אמרינן דנטיעה עדיף ה"ה לענין בר מצרא עדיף הישוב עולם יותר מבתים וכן נראה שהבין הט"ז עכ"פ מה ענינו לכאן ובלא"ה אין לו דמיון דשם הנטיעה בעצם עדיף מבתים אבל כאן ניהו דהמלמד תינוקות הלימוד עדיף אבל יכול ללמוד במקום אחר ולמה ידחה אותו המקום מבן המצר שאמרו חז"ל משום ועשית הישר והטוב. ומ"ש ראיה מדאין מונעין אותו בחצר וכוונתו להא דאמרו בב"ב דף כ"א וכן הוקבע להלכה בסי' קנ"ה ס"ג דאין מונעים השכנים במי שלומד תינוקות של רבן בתוך ביתו. אתמהה מה ענין זה לזה שם הוא ביתו ולכך אין השכנים יכולים למחות כיון שהוא דבר מצוה א"י למחותו אבל מה ענין לבן המצר הא הוא יכול ללמוד במקום אחר ולדברי מעכ"ת גם מי שעושה שאר מצוה קודם לבן המצר וזה לא שמענו. והנה בש"ע סי' קנ"ה סנ"ה מבואר דהקדש של עניים אין בו משום דינא דבר מצרא והוא מהריב"ש סי' תק"ז כמ"ש הב"י משמו ולדבריו הא כל עושה מצוה קודם לבן המיצר. וכפי הנראה מהריב"ש דוקא הקדש עניים דהוא צדקה והקדש אף דהקדשים שלנו דאין דין הקדש עליהם רק הדיוט הם כמבואר בטוש"ע סי' צ"ה וכן כתב רבינו ירוחם לענין מקדיש שדה ושייר פירות דבהקדש עניים דבריו קימים ואף דבש"ע סי' רנ"ה לא מבואר כן היטב אשר דיבר בזה הקצה"ח שם וכן כתבתי בגליון הש"ע בשם שו"ת רבינו בצלאל אשכנזי סי' י"א מכל מקום עכ"פ צדקה גדולה היא ועדיף מב"מ וגם שם כיון שהקדש לעניים פשיטא דדוחה מצות עשיית הישר והטוב אבל מלמד תינוקות יכול ללמוד בבית אחר. ובאמת שאני תמה על הריב"ש שלמה לא הביא דברי הש"ס והש"ע שם דבנותן מתנה לית בה משום דינא דבר מצרא כמ"ש בסנ"ד והטעם דניחא ליה להנותן להיות למקבל זכרון במתנתו וכן ניחא למקבל ע"ש ומכ"ש בהקדש לעניים דניחא ליה להנותן שישאר ביתו לעניים להיות לו לזכר עולם והרי הרשב"א מתיר לחקוק שמו על מה שהתנדב להיות לו לזכרון כמ"ש ביו"ד סי' רמ"ט סעיף י"ג ועיין בנקה"כ שם ודלא כהט"ז ועמ"א ס"ס קנ"ד ובשו"ת צ"צ ס"ו וצ"ע כי אין שו"ת הריב"ש ת"י לעיין אם לא הרגיש בזה ועכ"פ בנ"ד ודאי לפענ"ד שייך דב"מ במלמד תינוקות ואנן קי"ל דגם בבתים שייך דב"מ כמבואר סנ"ג ועט"ז שם כנלפע"ד:
2