שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תמ״חShoel uMeshiv Mahadura III 1:448
א׳נתתי אל לבי בהא דאמרו בשבת דף צ"ב בטלה דעתו אצל כל אדם אי דוקא בדבר שמה שעושה זה הוא אינו טוב כמו שעושין בני אדם בזה אמרינן דאינו נקרא מעשה ובטלה דעתו או דלמא אף בדבר שעושה מעשה חשוב רק שרבים מבני אדם לא יכלו לעשות וגם בזה בטלה דעתו והנה בהך דאנשי הוצל הם אינם נושאים כשאר בני אדם שנושאים על ראשיהם ואינם עושים כבני אדם וכן בבית מנשיא או במקיים קוצים בכרם בכלהו הענין שזה עושה הוא לגריעותא שייך לומר דבטלה דעתו אבל במקום דהוא לחשיבות ואחרים א"י לעשות כן למה נימא דבטלה דעתו של זה בשביל שאחרים אינם עושים כן. וכאשר השקפתי בזה נזכרתי מהא דאמרו בשבת דף ע"ד חכמה יתירה שאני ופירשו התוספות דבטלה דעתו אצל כל אדם והרי שם אדרבא הם חכמה יתירה עשו ואפ"ה בטלה דעתו אצל כל אדם מיהו יש לומר דאין ראיה דשם באמת אנשי המשכן היה להם חכמה יתירה אבל שאר בני אדם הטווים ע"ג עזים א"י לעשות היטב וכמ"ש רש"י ולכך לא הוה מלאכה ואולי יש לומר דגם כוונת התוספות הוא כן דניהו דאנשי המשכן הוה חכמה יתירה אבל שאר אנשים בטלה דעתם ודו"ק:
1