שואל ומשיב מהדורא תליתאה א׳:תמ״טShoel uMeshiv Mahadura III 1:449
א׳נשאלתי תמול מתלמידי הרב המופלג מוהר"ר מענדיל בודק נ"י באחד שתפס לבע"ח במקום שחב לאחרים דלא קנה מה דינו אם מסרו לזה הבע"ח שתפס בעדו אם מחוייב לשלם ולכאורה לא הוה רק גורם ואמרתי שהדבר מבואר בב"ק דף מ"ה דא"ל אתפסת' לתוראי וכל שהתפיס בידים חייב לשלם ואף שהתוס' הקשו דאם זה ההיזק לא הוה היזק ניכר אינו חייב אף שהתפיסו בידים הרי המלמ"ל תמה פ"ג מגזלה ה"ד ע"ז דכל שהתפיסו בידים אף היזק שאינו ניכר חייב והביא מהמטמא והמדמע דחייב ע"ש שהניח בקושיא. אך לפענ"ד דברי התוספות נכונים דבאמת זה השור חייב סקילה ולא עשה לו היזק ניכר שכל שהוא בסקילה ע"פ הדין לא עשה לו היזק הניכר רק דא"ל אילו לא אתפסתיה הוה מעריקנא ליה לאגמא זה היזק שאינו ניכר ולא דמי למטמא דמה אית ליה בהדי זה שמטמא לו זה מקרי היזק ניכר אבל זה שבאמת חייב סקילה ואסור רק שכל שלא נגמר דינו היה יכול לערוקיה ולא יגמרו אותו לדין זה לא מקרי היזק הניכר ושפיר פטור אף שהתפיסו בידים ואף שטרם שנגמר דינו אינו אסור מכל מקום זה השור ראוי שיסקלו ויגמרו דינו רק שכל שלא גמרו דינו אינו נאסר אבל היזק הניכר לא מקרי ולפי"ז גם בנדון דידן באמת זה חייב לבע"ח רק שזה לא רשאי לתפוס עבורו אבל עכ"פ היזק ניכר לא מקרי שבאמת זה חייב לבע"ח וא"כ ניהו שעשה עבירה אבל לא הזיקו היזק הניכר וז"ב כשמש. ומה שהאריך בדברי הב"י והסמ"ע והש"ך באם תפס לחברו מה שאין מגיע לו דהיינו שלהתופס מגיע מאה ותפס מאתים בשביל חבירו אי אמרינן כיון דזכה בחד מנה יכול לתפוס גם לחבירו. הנה בראשית ההשקפה תמהתי על ראיית הש"ך מטלית דשם כיון שהטלית כלו כאחת שפיר זכה משא"כ במעות דיכול להתפלג ומצאתי בנתיבות שהרגיש קצת בזה אמנם לפענ"ד יש לחלק עוד במקום שהיה יכול לזכות כולו עד"מ בטלית היה יכול להגביהו כולו ולזכות רק שהשני ג"כ הגביה שפיר שייך מיגו דזכי לנפשיה דכל אחד לבדו היה יכול לזכות בכלו אבל במעות שאינו חייב לזה רק מנה א"כ אם היה תופס בשבילו מאתים היה מחוייב להחזיר א"כ גם לאחר לא יכול לתפוס יותר ממה שזכה לעצמו ובזה נדחה ראיית מ"ב מתפוס במוסרה דשם לא רצה לתפוס רק המוסרה לבד ולא רצה לזכות רק בהמוסרה ודו"ק דאל"כ היה לו להגביה כולו ויש לי להאריך אך שלא נפניתי כעת:
1