שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:ק״יShoel uMeshiv Mahadura III 2:110

א׳בשבת דף כ"ט לר' יהודה דאמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים כיון דאדליק בה פורתא הו"ל שברי כלים וכי קא מהפך באיסורא קא מהפך דעבד כדר' מתנא וכו' והרמב"ם כתב סתם דמסיקין בכלים ולא העתיק דעביד כרב מתנא וקשה קושית רש"י וכבר תמה עליו הרה"מ ועיין שער המלך פ"ב מיו"ט שנדחק. ולפענ"ד נראה דהנה לכאורה קשה מה פריך הש"ס כיון דאדליק פורתא וכו' והלא הנמוק"י בב"ק פרק שני גבי אשו משום חציו הקשה היאך מדליקין ערב שבת הא אשו משום חציו וא"כ מדליק בשבת וכתב דהוה כאלו נדלק כלו בע"ש ע"ש בשם הרמ"ה וא"כ גם כאן הא הו"ל כאילו נדלק כלו בפעם אחת וא"כ ליכא שבר כלים והיא קושיא גדולה וצריך לומר דהכי קשיא ליה אמאי שרי להדליק כלל הא תיכף דאסיק פורתא הו"ל שבר כלים וא"כ עושה איסור ונודע שיהיה כן ושאני דמדליק בע"ש דמדליק בהיתר אבל כאן דתיכף כשמתחיל להדליק תפחות שוב למה מסיקין בכלים והא מוקצה ננהו כמו דאסור שברי כלים וא"כ אקצי מדעתו גם בהיותו שלם וע"ז משני דעביד כדרב מתנא דאמר מרבה עליהם עצים והיינו לא משום ביטול דהא ניכר רק משום דהו"ל טלטול מן הצד וכמ"ש ברשב"א כאן והוא הדין כאן כל שהוא שלם הו"ל טלטול מן הצד דהא הכלי כשהוא שלם רובו היתר רק כשנפחת מעט נעשה שבר כלי אבל כל שהוא שלם עכ"פ רוב שרי והו"ל טלטול מן הצד ושרי להדליק וא"כ שוב הו"ל כאילו נדלק בפעם אחת ושרי וא"צ לעשות כדרב מתנא רק כמו דר' מונא שרי מטעם טלטול מן הצד הוא הדין כאן כל שהוא כלי שלם שוב הוה ליה טלטול מן הצד ודו"ק היטב. והא דאמרו לעיל כל דקיפול אינו מועיל הו"ל שבר כלי היינו כיון דצריך להדליק ברוב היוצא וכל שאינו מדליק רוב היוצא לא תדלק יפה א"כ אי אפשר לומר דהו"ל כאילו נדלק בפעם אחת ושפיר הו"ל שבר כלי ודו"ק. אברא דלפמ"ש הרשב"א דמה דשרי בדרב מתנא דהו"ל טלטול מן הצד יקשה למה לא יסיק בשברי כלים דהא הו"ל טלטול מן הצד. ולפמ"ש אתי שפיר דהא תיכף בהתחלה אסור לטלטל דהו"ל שברי כלים וזה רבות בשנים שנשאלתי מהרב מוה' ישראל אבד"ק נאווריע הא לפמ"ש הפוסקים דבאיסור דרבנן שרי להרבות א"כ גם בשברי כלים מותר להרבות והארכתי בישובו. וכעת היה נראה דמכל מקום מוקצה היא דאטו אסיק אדעתא דמרבה עליהם עצים ומכל מקום אקצי מדעתיה ובשלמא בכלי שלימה מותר לפי שמותר להשתמש בה ממילא אינו מוקצה כעת ואח"כ מרבה עצים ומותר אבל בשברי כלים אסור בטלטול ולא שייך דמרבה דסוף סוף אותו דבר בעצמו אקציה אבל לפמ"ש הרשב"א דמשום טלטול מן הצד אתי עלה ולא משום ביטול כלל אין מקום לקושיתו וכמ"ש ודו"ק. ובאמת מה דמותר להסיק בכלים שלימים צ"ל כיון דלהשתמש בה שרי א"כ לא אקציה וטלטול מוקצה משום אוכל נפש שרי ורק כשמשתמש בה זה מקרי אכילה ואסור וכמ"ש המג"א בסי' תק"ט וכאן דמותר להשתמש בה א"כ גם המוקצה גופא שרי דהא מותר להשתמש בה וא"כ לא אתקצי כלל ודו"ק כי זה ברור דבאמת אדרבה כשהוא שלם מותר מסתבר דאקצי מדעתו וע"כ כמ"ש ודו"ק:
1