שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:קי״גShoel uMeshiv Mahadura III 2:113
א׳למדתי במג"א סי' תמ"ו ס"ק א' ואמרתי לבאר מ"ש המג"א לחלק דחמץ לא מקרי עשה דרבים דדוקא שופר מקרי עשה דרבים דאחד מוציא רבים י"ח. והנה גוף הסברא אשר חידש דשופר מקרי מצוה דרבים לפי שמוציא רבים י"ח זה מבואר ברא"ש בפ"ג דמ"ק גבי דברי בה"ג מ"ש ביו"ט שני של מוצאי סכות יעו"ש. אמנם גוף הסברא נראה לפענ"ד ע"פ מה ששמעתי מאבי מורי הרב הגאון נ"י דלכך בעינן בעידנא דמעקר לאו מקיים עשה דאל"כ יש לחוש שמא ימות או יאנס ולא יוכל לקיים מצוה ונמצא עבר על לאו והמצוה לא קיים ודפח"ח. ולפ"ז אני אומר במצוה דרבים שרבים חלילה לא ימותו ואף אם יארע לזה אונס אי מיתה חלילה אבל יהיה איש אחד שיקיים המצוה א"כ זה לא עבר שמכל מקום הוא קרב המצוה שיתקיים לכך דחי אף שאינו בעידנא. ולפ"ז חמץ שכל אחד מחויב לקיים בפ"ע א"כ יש לחוש שמא יאנס ולא יתקיים המצוה ועבר על לאו וז"ב. ובזה יש ליישב דברי השל"ה שהתיר לטלטל ע"י עכו"ם והקשה המג"א עליו דמכל מקום לא הוה בעידנא. ולפענ"ד נראה דהנה בהא דאמרו ולא שאני לך בין שבות דאית בי' מעשה לבין שבות דלית ביה מעשה דפירש הבה"ג דהוצאה מקרי לית ביה מעשה דלא נעשה מעשה בזה ולא נתקן דבר כדקרי לי' מעשה שבת דהיינו דוקא אפייה וכדומה ולפ"ז יש לומר הכי כוונת השל"ה דיצוה לעכו"ם להוציא ולהשליך לים וכדומה דאז ממנ"פ כל כמה דלא יעשה מעשה הוה שבות דלית ביה מעשה ולכשיתקיים המעשה שוב העשה דחי ושפיר הוה בעידנא ודו"ק:
1