שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:קס״זShoel uMeshiv Mahadura III 2:167
א׳שלום וברכה אל כבוד אבי מורי הרב הגאון החריף ובקי החכם השלם אוצר בלום המפורסם מו"ה ארי' ליבוש ני':
1
ב׳בדבר אשר הקשית על מ"ש הרמב"ם בהלכות שבת פי"ד ה"ח דעמוד ט' טפחים מצומצמות לא פחות ולא יותר הרי כתבו התוס' דלכך מחצה על מחצה כרוב דיש ב' צדדין להתיר ע"ש וא"כ כאן לפי מה דקיי"ל א"א לצמצם הרי יש ב' צדדין להתיר דאם פחות או יותר הוה ככרמלית ועיין בהשגה ובמ"מ בשם הראב"ד ובטור ודו"ק ואכמ"ל עכ"ל הזהב בקצרה. והנה כעין זה הקשה הפ"י בשבת דף ח' בסוגיא דכוורת הקודמת שם למימרא דעמוד ע"ש שהקשה כן על רבא דל"ל לטעם דא"א לקרומית של קנה וכו' ות"ל דיש צדדים שנים להתיר לשיטת הר"ש בתוס' ע"ש ומ"ש ליישב מלבד דדבריו דחוקים אף גם שלא זכיתי להבינם דאכתי קשה קושיתו ע"ש והנה על הש"ס ל"ק דאפשר דקאי אליבא דר"י דס"ל אפשר לצמצם בידי אדם אבל אתה יפה הקשית דרבינו פוסק בפ"ט מרוצח דא"א לצמצם אף בידי אדם קשה טובא. אמנם אני אוסיף מיא ואוסיף קמחא דאף אם נימא דרבינו סובר כמ"ש התוס' בעירובין דף ה' ובסוכה דף ט"ז ובחולין דף נ"ח ובבכורות דף י"ז בתירוצם הראשון דבדאורייתא חיישינן שמא אפשר לצמצם מכל מקום לשון רבינו קשה שכתב עמוד ט' טפחים מצומצמות לא פחות ולא יותר דמשמע דיכול לצמצם בודאי והרי רבינו פוסק בפ"ט מעגלה דא"א לצמצם וא"כ הוא מוכחש במציאות. אמנם נראה לפענ"ד דבר חדש דבאמת רבינו סובר דבידי אדם בודאי אם מודד הדבר במכוון פשיטא דיכול לצמצם במכוון ממש והרי רבינו ידע היטב בחכמת המדידה ובידו קנה מדה למדוד מכוון ממש לא פחות ולא יותר וע"כ לא כתב רבינו דאי אפשר לצמצם רק בעגלה ערופה דהדבר נפל במקרה שנמצא הרוג בין שני עיירות בזה אמרינן דאי אפשר לצמצם שיהיה מונח ממש מכוון קרוב לעיר הזאת יותר או להיפך שיהיה מוטל באמצע ממש כיון שהענין הי' במקרה ועיין בתוס' שם בכל המקומות ותמצא שכתבו סברא זו ועיין בשו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל סימן קל"ד אבל שם דמדד ט' טפחים מצומצמות ממש פשיטא דיכול לצמצם בידי אדם וגם קושית הפ"י מיושב גבי כוורת כנלפענ"ד. והנה בענין א"א לצמצם כתוב אצלי במק"א קונטרס מיוחד השייך לכאן. ומ"ש על מ"ש פי"ט משבת הי"ב ולא תערום ותפרוף ובש"ע סי' שנ"ו ביאר דבכרמלית מותר דהוה ספק דרבנן והקשה דאף בר"ה הו"ל ספק דרבנן דאין דרך הוצאה בכך עיי' בש"ס וצ"ע עכ"ד. כבר קדמך בזה בספר תוס' שבת בסי' ש"ג שם עכ"ל תשובתי ועיין מהרש"א בפסחים דף צ"ח ע"ב בד"ה שלהן שהקשה דאם אפשר לצמצם שמא נשחטו שניהם כאחד ע"ש. ולפמ"ש התוס' בשם הר"ש דאם יש ב' צדדין להיתר מותר אתי שפיר ודו"ק ויש להאריך שם בזה ואכ"מ ועיין בפסחים דף ל"ג הובא שם משנה דאם היה שם ביצה מכוונת דטהור וצ"ע הא א"א לצמצם ועיין צל"ח שהרגיש שם מזה וכתב דהמשנה ע"כ סובר דאפשר לצמצם ומלבד שזה דחוק שהמשנה יסתום שלא כרבנן וגם יקשה הא רבינו פסק בפ"ט מרוצח דאף ביד"א אי אפשר לצמצם וא"כ איך העתיק משנתינו בפ"ט מט"א הלכה ב'. אמנם לפמ"ש הר"ש הנ"ל א"ש דאיכא כאן שני צדדין דשמא הם פחות ואף אם הוא מכוון הא מכיון שיצא טיפה חסרו להו ולא הוה כביצה ואין כאן כ"א צד אחד שמא הם יותר ולכך מותר. ובזה מיושב הא דאמרו בפסחים שם א"ה אפילו בכביצה נמי דהתנן ודקדק הצל"ח דמה לשון א"ה ע"ש. ולפמ"ש א"ש דהו"א דא"א לצמצם כשיטת התירוץ הראשון שבתוס' רק בטורח גדול אפשר לצמצם וא"כ הו"א דהמשנה דמיירי בדיעבד והיינו כשדקדק וצמצם אבל לכתחלה צריך לדרוך פחות מכביצה ולא סמכינן על צמצום וע"ז מקשה כיון דחסרה טפה א"כ איכא שני צדדים ומותר אף לכתחילה וע"ז הוצרך להביא מהמשנה דמשמע לי' להס"ד דמכשיר אף לכתחלה ומטעם שני צדדים וע"ז משני ליה דבאמת שם אינו אלא דיעבד ומ"ש הרמב"ם שם שהוכשרו הוא לרבותא דאף שהוכשרו ונתכשר לקבל טומאה מ"מ טהור בכביצה ועיין צל"ח שם שדקדק למה לא נקט לשון אפילו ואפשר דמשום דאח"כ לענין זב וזבה נקט לא הוכשר נקט ברישא הוכשרו ודו"ק ועיין בצל"ח שם בסוף הסוגיא שהאריך שם בענין זה דאי אפשר לצמצם וחילק בין דאורייתא לדרבנן ולפמ"ש אתי שפיר. ועיין פ"ד דנגעים משנה ד' אין חוששין שמא מיעט מקום שיער וכו' מפני שאין בו ממש ופירש רבינו דמיירי בגריס מצומצם וקשה ניהו דאין לו שיעור מוחש מכל מקום הא אי אפשר לצמצם ודלמא פחות מעט ועיין ברבינו בפ"ב מט"צ הלכה ב' ומיהו לפמ"ש הר"ש אתי שפיר דהא איכא שני צדדים להתיר שמא יותר ושמא שוה בשוה וצד אחד שמא פחות ובכה"ג אמרינן דאפשר לצמצם ועיין פי"א דכלים משנה ה' מחצה למחצה טמאים ועיין במעילה דף ז' דשחט בשתיקה בבת אחת וכ"כ רבינו בפ"ז דמעילה הלכה וא"ו ע"ש ולדברי רבינו קשה הא א"א לצמצם וכל שנשחט מקודם אינו מועיל לחברתה והוא ס"ל דאף בידי אדם אי אפשר לצמצם וכאן לא שייך תירוץ הר"ש דאין כאן שני צדדים וצע"ג. ועיין בפ"ב דמכשירין שם תמצא בכמה דברים דמחצה למחצה טמאים וא"כ צריך לומר כמ"ש דבמכוון אפשר לצמצם ועיין שם במשנה ד' גבי מי שפיכות דהרמב"ם השמיט הדין דמע"מ ותמה בתוס' חדשים ע"ז ע"ש. ולפמ"ש אפשר ליישב כעין דרכו דשם א"א לצמצם ושם היה בידי שמים דמי גשמים יורדים ואי אפשר לשער בטיפות דקות ועבות אלא שצ"ע ממשנה ג' שם. ומדי דברי זכור אזכור מ"ש שם בתו"ח ליישב קושית הכ"מ דאם המי שפיכות קדום תו לא מחשב להמי גשמים ולא ניחא ליה והוא תמוה דהא בפ"ק שם משנה א' אמרו דמשקים טמאים מטמאים אף שלא לרצון א"כ יכול המי שפיכות לטמא ואף דבפ"ז משנה ב' מבואר דמ"מ אין אדם מטמא יש לחלק ואכ"מ ודו"ק. ועיין בתוס' בכורות דף ט' ד"ה זכר דהקשו לריה"ג משום סמוך מיעוטא ולשיטת הר"ש דאם איכא שני צדדים אמרינן אפשר לצמצם היה להם להקשות בפשיטות דשמא נולדו כאחת והנקיבה חוצצת ושמא הנקיבה קודם והו"ל שני צדדים להתיר להמעיין היטב ואולי גם כוונת התוס' כן דגם שני צדדים להתיר הוא מתורת רוב ודו"ק:
2
ג׳והנה כבר כתבתי לעיל בשם הצל"ח בחידושיו לפסחים דף ל"ד ע"ב האריך לחלק דבדאורייתא אמרינן אי אפשר לצמצם ובדרבנן אמרינן אפשר לצמצם ולכך בהיתה ביצה מכוונת טהור ע"ש ובאמת שכן נראה בעירובין גבי שמנה אמות מצומצמות וספיקא דרבנן להקל משמע דבדרבנן מקלינן משום ספק. ובזה יש ליישב כמה קושיות שהקשיתי לעיל מכמה משניות דוק ותשכח. הן אמת שיש לעיין הא בספק חסרון ידיעה אף בדרבנן מחמרינן כמבואר בסי' צ"ח ס"ג וה"ה כאן מה דאי אפשר לצמצם הוא חסרון ידיעה וכשרוצין למדוד בטורח גדול היינו יודעין וכמ"ש התוס' בעירובין שם ובחולין כ"ח ובכמה מקומות וא"כ הו"ל ספק חסרון ידיעה. מיהו לפמ"ש הטעם בחסרון ידיעה דאם הוא לא ידע האחר ידע וכאן שהספק לכל העולם רק בטורח גדול אפשר לצמצם כולי האי ואולי לכך מקרי ספק דרבנן. ומכאן קשה על הט"ז סי' צ"ח ס"ק וא"ו שכתב דאם הספק דרבנן הוא באיזה ענין נשער בזה ל"מ מה שהספק חסרון לכל העולם ע"ש וא"כ גם בעירובין הי' לנו להחמיר וצ"ע. איברא דלפ"ז יקשה מאי פריך בפסחים דף ל"ג שם א"ה כביצה נמי והתנן וכו' כביצה מכוונת טהור ומאי קושיא הא באמת אי אפשד לצמצם וע"כ משום דהו"ל ספק דרבנן ולקולא ולפ"ז כיון דקיי"ל דאין עושין ספק דרבנן לכתחלה ועיין מג"א סי' יו"ד וסי' תס"ז ולפ"ז בשלמא שם דמיירי בדיעבד כששחט א"כ שפיר אזלינן להקל אבל לדרוך לכתחלה שפיר מחמרינן דוקא פחות מכביצה ואולי דזה גופא תירץ הש"ס הכא לכתחילה התם דיעבד וגזרינן שמא יעשה יותר מכביצה והיינו משום דאי אפשר לצמצם:
3
ד׳ובזה יש ליישב לשון א"ה שנתקשה הצל"ח וכעין דרכו שכתב הוא ז"ל. ובגוף קושית הצל"ח דאמאי כביצה מכוונת טהור והא אי אפשר לצמצם נראה לי דבר חדש דבכה"ג שתחלת ביאתו לעולם הי' בתערובות ולא ניכר האיסור בכה"ג ודאי בטל ברוב שבפחות מכביצה לא נטמא ורק דחיישינן שמא הוא יותר קצת וא"כ נטמא המשקה שסוחט ומטמא להשאר וא"כ כיון דתחלת ביאתו בתערובות ההיתר וגם עכשיו לא נודע איסור בבירור פשיטא דבטל ואף דכל שתחלת ביאתו בתערובות לא שייך ביטול וכמ"ש המרדכי לענין יבמה שרקקה דם ועיין בצל"ח כאן ובכו"פ סי' ק"ב היינו שם דהאיסור נודע ומבורר ורק שאתה אומר דאי אפשר לרוק דם בלתי תערובות מים בזה שפיר אמרו דלא שייך ביטול דהרי תחלת תערובתו היה האיסור ג"כ ונקבע האיסור בתוכו וכמו שנראה מהתב"ש סי' י"ד וכמ"ש בתשובה לווערבוא במדינת הגר באריכות לברר דברי המרדכי הנ"ל אבל כאן דגם כעת לא נודע האיסור א"כ לא שייך לומר דנקבע האיסור כיון שלא נודע שנקבע כלל וגם איך שייך לומר דההיתר הנודע יהיה טפל לגבי האיסור שלא נורע ולכך בטל בודאי וז"ב לדעתי כשמש. אמנם יש לעיין בזה לפמ"ש הרב מוהר"י אלפנדרי הובא במשנה למלך פ"א ממשכב לחלק דכל שבתחלה הי' כל אחד בפני עצמו לא שייך לומר שתחלת ביאתו בתערובות ע"ש א"כ גם כאן י"ל להיפך דכיון דמשקין מפקד פקידי א"כ מתחלה לא היה בתערובות ורק אח"כ בעת הסחיטה נעשה התערובות וא"כ לא שייך לומר דתחלת ביאתו בתערובות שיתבטל עי"ז. ומיהו ל"ד דאדרבא כאן כ"ז שהי' מפקד פקיד לא נאסר כלל ואח"כ כשנאסר הי' בתערובות וא"כ ודאי בטל. ובזה מיושב מה שהקשה א"ה אפילו בכביצה נמי דהתנן שנתקשה בו הצל"ח. ולפמ"ש אתי שפיר דבאמת יש לומר דאדרבא לפי שמפקד פקידי א"כ לא שייך שמתבטל ברוב ושוב אי אפשר לצמצם וע"ז פריך מהמשנה דתנן בכביצה מכוונת והא אי אפשר לצמצם וע"כ דגם בכה"ג אמרינן דבטל ברוב א"כ אף כביצה נמי. ומה שהקשה הצל"ח על רבינו שכתב בפי"ב מתרומות הי"א ואם נטמאו אחר שנעשו תרומה וסוחטן פחות פחות מכביצה והקשה דהא אף בכביצה כשר בדיעבד כדמחלק הש"ס בהדיא. במחכ"ת לא דקדק בלשון רבינו שלא כתב וסחטן דמשמע שעבר וסחטן רק כתב וסוחטן והיינו שרבינו דקדק בלשונו הזך וכתב זיתים וענבים שנטמאו וסוחטן ועושה אותן תרומה והיינו שקאי על הדין שהדין הוא שסוחטן והוא בינוני לא לשון עבר דהיינו שהוא סוחטן לעשות אותן תרומה וא"כ לכתחלה ודאי צריך לסחוט פחות פחות מכביצה והוא העתיק וסחטן אבל הי' חייב לומר בלשון רבינו וסוחטן. וראיה ברורה לזה דאמרינן בדף ל"ד ענבים שנטמאו דורכן ואח"כ הקדישן ומוקי לה הש"ס בפחות מכביצה ויקשה למה לא מותר גם בכביצה וע"כ משום דנקט דורכן ולא ודרכן לכך בעינן פחות פחות מכביצה ולשון חכמים מרפא ודוק היטב בכל מ"ש כי הם דברים נפלאים ת"ל:
4
ה׳והנה התוס' בעירובין דף ט"ו הביאו ראיה דאפשר לצמצם מהא דאיבעיא בחולין דף ע' בחציו ברוב אבר ואם נימא דא"א לצמצם ממנ"פ טעון קבורה שמא ימצא רובו וראיתי במהרי"ט אלגזי פ"ב דבכורות גבי פלוגתא דר"י ורבנן באפשר לצמצם שהקשה דמה ראיה דהא נ"מ במקום דיש ספק אם כבר בכרה דאז הו"ל ס"ס ולא טעון קבורה וכן הקשה על הרמב"ם וטוש"ע דפסקו האבעיא לחומרא והבא אחריו ספק בכור ואמאי והא קיי"ל דאי אפשר לצמצם והו"ל ס"ס. ולפענ"ד לק"מ דהא הוה ספק בגוף אי הוה בהמה זו מבכרת או שכבר נפטרה מבכורה ואח"כ הוה ספק על אותו ולד אי נפטר מבכור ובכה"ג בשני גופים לא מקרי ס"ס לכל השיטות וז"פ ועיין פר"ח ופרי תואר שנחלקו במחצה על מחצה אי אסור מן התורה כל דליכא רוב אף לדעת הרמב"ם דספק מותר מן התורה. ולפמ"ש יש לומר דתלוי בזה אם אמרינן אפשר לצמצם וא"כ לשיטת הר"ש דכל דיש שני צדדים להתיר אמרינן אפשר לצמצם א"כ שם דאם המיעוט הותר ודאי דאמרינן חוזר וניעור וגם במחצה למחצה עכ"פ כשם שלא בטל לגבי איסור כמו כן לא בטל להיפך ושפיר אמרינן חוזר וניעור ולא נשאר רק המחצה למחצה דדלמא ההיתר מרובה ובכה"ג לא אמרינן אפשר לצמצם. ובזה מיושב מה שהביא הפר"ת ראי' מבכורות דף כ"ג לענין ציר דאמרינן דהו"ל פלגא ופלגא. ולפמ"ש שם הוה שני צדדים להתיר שוב אמרינן אפשר לצמצם ודו"ק היטב וצ"ע בזה ועיין מהרי"ט אלגזי בחידושיו על בכורות בחיבורו דף ל"ו ע"א שהאריך בזה. וצ"ע בהא דפריך בשבועות דף ל"א בכפרו שניהם בב"א דחייבים והא אי אפשר לצמצם ומה קושיא הא יש שני צדדים לכל אחד מהעדים דדלמא כפרו בבת אחת ממש וגם כל אחד מהעדים יש ספק אולי הוא כפר בראשונה וחייב דגרם לו היזק ובס"ס פשיטא דמביא קרבן שבועה דהו"ל כרובא ועדיף מרוב וכל אחד בפני עצמו יש לו ס"ס והרי בס"ס להחמיר אף בדרבנן מחמירין כמ"ש המלמ"ל פי"ד מבכורות בתשובתו ופ"ח מאה"ט ומכ"ש בדאורייתא וצ"ע ועיין שבת דף כ"ח ע"ב הכא בג' על ג' מצומצמות עסקינן ושאלני הרב מוה' שאול אוירבויך נ"י דכאן יש שתי צדדים להתיר שמא הוא יותר ושמא הוא פחות והו"ל שבר כלי קודם יו"ט ולא הוה נולד. והשבתי דזה אינו דמכל מקום הי' מוקצה דדלמא הוא יותר ודלמא הוא שוה והו"ל כלי והוה מוקצה וגם לפמ"ש הצל"ח דבדרבנן אמרינן אפשר לצמצם אתי שפיר ודו"ק:
5