שואל ומשיב מהדורא תליתאה ב׳:נ״אShoel uMeshiv Mahadura III 2:51
א׳להרב המאה"ג מוה' נתן נ"י אבד"ק קילקוב:
1
ב׳אשר הראני בשנת תבר"ך דבר בהמג"א סי' תקמ"ז ס"ק ח' דבליל יו"ט שני אונן חייב בכל המצות דדוקא ביום שני כתב הרא"ש דכחול שויה רבנן אבל בלילה שלפניו לא וע"ז תמה דמ"ט יש בדבר ואי משום דאין קוברין בלילה הא באמת הרדב"ז בתשובה סי' ק"ז כתב שקברוהו בלילה ע"ש. ולכאורה אמרתי דהנה הב"י סי' תקכ"ו הביא בשם או"ח שכתב בשם הראב"ד שצוה להלין המת שמת ביו"ט ראשון שיקברוהו ביו"ט שני כדי שיתעסקו בו ישראל וחלקו עליו חביריו דאין לנו להשהות מת לקברו ביו"ט שני דאין לנו להשהות המת שאסור להלינו ולא נודע סברת הראב"ד ובעל מחלוקתו ועיין שו"ת עה"ג סי' ע"ז. אמנם נראה דהנה בשו"ת רדב"ז ח"א סי' שי"א כתב דאינו עובר בלא תלין כ"א במלין כל הלילה ע"ש ולפ"ז שפיר כתב הראב"ד כיון דאינו עובר עד כל הלילה יוכלו להתעסק בו בליל יו"ט שני טרם עמוד השחר ויתעסקו בו ישראל והחולקים ס"ל דאין קוברין בלילה וא"כ יעברו על בל תלין ולפ"ז יש לומר דגם שיטת הרא"ש הוא כן וא"כ סברתו נכונה. ועוד היה נראה לי דלענין כחול שויה רבנן יש לומר דכיון דאינו עובר עד כל הלילה א"כ עכ"פ אי אפשר לעשותו כחול כיון דעד עלות השחר לא יעבור ואיך שייך שמקצת לילה יהיה יו"ט ומקצתו חול וכעין דאמרו ריש פסחים לא מצינו יום מקצתו יו"ט ומקצתו חול אבל ביום דאחר שעבר הלילה ודאי עובר א"כ ע"כ כחול הוה וכל היום שוב חול. אבל כ"ז הוא דחוק שבאמת בכל הפוסקים משמע דקוברין בלילה ועיין או"ח סי' ע"ב ובמג"א שם ובמגן גבורים שם. אמנם בגוף דברי המג"א תמהני מדוע לא הזכיר היכן כתב הרא"ש כן. וכפי הנראה דיצא לו להמג"א מדברי הרא"ש פ"ק דביצה אות ה' במ"ש ולפי דבריהם צ"ל דמר זוטרא דאמר לא אמרן אלא דאשתהי קאי אכל מה דאמר רבא איו"ט ראשון ואיו"ט שני וכו' ורב אשי דפליג אמר זוטרא לא קאי אכל מה דאמר מר זוטרא אלא דוקא איום שני עכ"ל. ומזה הלשון דוקא איום שני משמע ליה להמג"א דוקא ביום ולא בלילה שלפניה. אבל במחכ"ת לא כן אבי והכוונה דוקא איום שני היינו יו"ט שני ולא על יום ראשון של יו"ט וז"פ וברור. ותדע שהרי בפסקי הרא"ש שחברם הטור וכן בטוש"ע או"ח סי' תקכ"ו לא מוזכר כלל דברי הרא"ש אלו שיהיה חילוק בין יום ללילה שלפניה וע"כ ברור דאינו כן והדין פשוט דיו"ט שני כולל היום והלילה שלפניה ועיין בר"ן פ"ק דביצה ותמצא ג"כ זה הלשון של הרא"ש ושם ביאר הרא"ש בהדיא כן:
2