שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:קל״הShoel uMeshiv Mahadura III 3:135
א׳הנה בשנת תרכ"ג ה' לחדש כסלו אירע מעשה שאשה אחת מק' סטאניסלאב באתה להנשא בשם ושאלו אותה אם יש לה כתב גירושין מבעלה והשיבה שנשאת עם בעל אחד פה לבוב ואח"כ גרשה בע"כ שלא בפני ב"ד ואחר זמן רב מת בעלה בלא בנים והנה עכבוה מלהנשא עד שתחלוץ לאחי בעלה אמנם יש לבעלה המת הרבה אחים ויש להסתפק אם היא חליצה פסולה וצריכה חיזור על כל האחין כי הספק הוא אם נתגרשה בגט כשר או לא והנה כבר הבאתי תשובת המוהרשד"ם ושו"ת אא"ז הח"ץ ז"ל והנה כאן שייך ג"כ הממנ"פ אם נימא דהגט היה כשר לא צריכה לחליצתו ואם נימא דהגט אינו גט א"כ הויא זיקה אלימתא ונפטרת בחליצתו של אחד. אמנם מה שיש לעיין הוא דאולי מן התורה הגט הוא גט רק שמדרבנן אינו גט עד"מ שבודאי לא קראו הגט אחר הנתינה ומבואר בסי' קל"ה שלכתחלה לא תנשא אף אם הגט עדיין יוצא מתחת ידה ומכ"ש אם אינו כעת ת"י וכדומה כמה חששות ופסולי דרבנן והוא לא רצתה לקבלו וגירשה בע"כ ולפ"ז לא שייך הך ממנ"פ וא"כ נפלנו ברבוותא דלשיטת רש"י דחליצה פסולה דצריכה חיזור הוא מחמת שאינו עולה ליבום א"כ כאן בודאי אינו ראוי ליבום. אמנם התוס' חלקו על רש"י וכתבו להיפך ורק היכא דמשום איסור דרבנן לא היתה זקוקה כלל אלא דמכל מקום הצריכו חליצה לפי שאין בכח איסור דרבנן להפקיע זיקת התורה אבל מכל מקום לענין שלא תצטרך לחזור על כל האחין ל"מ זיקתו של אח ראשון לאפקועי זיקת השני כיון דזיקה קלישא הוא ד"מ אחות זקוקתו אחות חליצתו דאם נחשב כאחות אשתו פטורה מן החליצה ומן היבום ואינה זקוקתו ולפ"ז כאן הוא להיפך דמדאורייתא בודאי א"צ חליצה ומדרבנן אצרכוה חליצה וא"כ הם אמרו והם אמרו ואם תחשבה לזיקה קלישא הא אינה צריכה כלום דמדאורייתא פטורה כך וכן נראה מס' צלעות הבית להרב בית מאיר וכל האחרונים שכתבו דאם הזיקה היא רק דרבנן א"צ חיזור והיינו עפ"י שיטת התוס' וכן הביאו האחרונים בשם הרבה תשובות שסברו כן ועיין באהע"ז סי' ק"ע ס"ה וב"ש ס"ק ד' אבל אינו ענין לכאן דשם הענין להיפך דצריכה חליצה רק החליצה מדאורייתא פסולה היתה עכ"פ בנ"ד ודאי לכ"ע א"צ חיזור ומה גם שהוא שעת חדחק גדול שהאח השני איננו כאן ובקושי גדול פעלנו אצל האח שהוא לפנינו שיחלוץ לה וגם בשו"ת מהרשב"ם חלק אהע"ז סי' קנ"ח שהחמיר בזה מביא בשם מהר"י טייצק שהקיל בשעת הדחק וגוף החיזור הוא אינו רק דרבנן כמבואר בשו"ת תה"ד סי' רכ"ה ושו"ת ריב"ש סי' קצ"ט ע"כ פשוט שדי בחליצתו של אחד. שבתי וראיתי דאף לשיטת רש"י בכה"ג לא שייך חליצה פסולה דשאני כל הני דבעי יבום אלא שאסורות להתייבם משום אחות זקוקתו אבל כאן מאי דאסורות להתייבם משום דלא בעי יבום שכבר נתגרשו ולפ"ז גם בהך דמהרשד"ם ל"ש שיטת רש"י דשם ג"כ מאי דאסורות להתייבם משום דלא בעי יבום שהוא בר קיימא. מיהו יש לומר דשייך שם שאסורות להתייבם משום דאתה מצריכה כרוז לכהונה וכדאמרו ריש ה' בתרא ולפ"ז מה שמביא המהרשד"ם ראיה משו"ת מהר"י טייצק אינו ראי' דשם הספק מחמת שנתגרשה ולא שייך אתה מצריכה כרוז לכהונה:
1