שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:ס״בShoel uMeshiv Mahadura III 3:62
א׳למדתי בב"ק קי"ד ע"ב דפריך ומי אמר רב הכי והאמר רב הבא במחתרת ונטל כלים קנה מ"ט בדמים קננהו ופירש"י וכיון דאילו הוה בידי' פטור כי מכרן לאחר אמאי מהדר להו לוקח. ולכאורה צריך ביאור למה האריך רש"י כ"כ ולא כתב בפשיטות דכיון דקננהו בדמים א"כ פטור וממילא ידענו דכ"ש דלוקח אינו חייב להחזיר אמנם נראה דהנה הקדמונים הקשו כאן והא דוקא כשאינם בעין אבל לא כשהם בעין כדמסיק התם והלכתא דשדינהו בנהרא ע"ש שכתבו דמקשה דרב אדרב דרב בעצמו ס"ל דאף כשהם בעין א"צ להחזיר. אך לפענ"ד נראה דלפמ"ש התה"ד לענין מתנה ע"מ להחזיר דיכול להחזיר דמים כל שמכרו דמכירה הוה כאילו אינו בעין א"כ כאן שמכרו הו"ל כליתא בעינא וא"כ מקשה על רב דעכ"פ בלוקח ודאי דא"צ להחזיר וז"ש רש"י כיון דהוא פטור ניהו דאם הי' בידו הי' צריך להחזיר מכל מקום כל שכבר מכרו הוה כליתא בעין ובדמים קננהו עוד יש לי לומר דהנה לפמ"ש האחרונים וביחוד בחידושי בן הגאון דו"ז ישועת יעקב סוף הלכות פסח וביו"ד סוף הלכות שחיטה דבדמים קננהו צריך עכ"פ קנין מקודם שיתחייב באחריות ואח"כ קנהו בדמים לגמרי א"כ לכאורה קשה כאן לא הי' קנין כלל שיתחייב באחריות דמנלן דעשה איזה קנין אך במה שמכרו לאחר א"כ כ"ז שלא מכרו לא נודע אם עשה קנין ולא קנהו. אמנם באמת מיד הלוקח לא יכול להוציא דדלמא עשה קנין מקודם וא"כ שוב לכך פירש"י דלענין הלוקח קנהו ואם הי' בידו אלו טען שעשה קנין. אמנם באמת לפענ"ד מה דצריך קנין מקודם הוא דוקא כל זמן שהם בעינא דלרב אף כשהם בעין אין צריך להחזיר הוא דבעי קנין מקודם ועל ידי הדמים נעשה שלו לגמרי אבל לא כשאינם בעין א"צ לקנין מקודם וא"כ כאן דמכרו לאחר והו"ל כאינו בעין בזה א"צ קנין כלל ולפמ"ש הרז"ה והתוס' והרמב"ן בסנהדרין דף ע"ב דהא דאמרינן והלכתא דשדינהו בנהרא היינו מדרבנן וחומרא בעלמא היא אבל מד"ת אף כשהוא בעין א"צ להחזיר ע"ש א"כ מכ"ש כשהוא מכרו לאחר דל"ש משום חומרא להוציא מיד הלוקח וז"ב ופשוט:
1