שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:פ״זShoel uMeshiv Mahadura III 3:87
א׳להרב מו"ה יעקב תאומים אבד"ק ווילקאטש נ"י:
1
ב׳הנה נשאלתי ע"ז שנת כת"ר אור ליום ח' אדר היא"צ של אמי הצדקת ז"ל והנה עברתי על כל הפסקים היינו מה שנכתב ביום ה' בעשור לחדש שבט תרט"ז ועל הפסק פ' תצא ג' אלול שנת ה' אל יעזבנו ואל יטשנו ושם חתומים הרב מוה' שמואל נחום אבד"ק ליבטשוב והרב ממאשציסק ור' פנחס גאטוורט ועל הפסק מעשור לחדש שבט נחתם הרב מלובטשוב והרב ממאשציסק וגם הפסק שהוציא ר' שמואל כ"ץ הנכתב יום ה' ט"ו שבט תרט"ז ושם חתומים ג"כ הרב ממאשציסק והרב מלובטשוב:
2
ג׳והנה מ"ש מעלתו להשיב ע"ז הפסק שיש ביד ר"ש כ"ץ הנ"ל שהאפטרופוס של היורשים דהיינו ר' יוסף כ"ץ משיב שמה שאמר שאינו רוצה לדבר היינו לפי שהוא הי' בידו העסק והיה כשחוק בעיניו לפי שידע שר' שמואל כ"ץ לא הי' לו שום פרוטה בעסק הלז וגם להיורשים גדולים של המנוח ר"י לא תבע ר"ש כ"ץ שישלישו הטראטין ולא התרה בהם שאם לא ישלישו טראטין לא יהיה להם חלק הנה כ"ז אינו מספיק להוציא מיד ר"ש כ"ץ חלק הריווח לפי שסמך ע"ז שאמר האפטרופס שאינו רוצה לדבר והוא חשב שמחל ע"ז והם לא השלישו טראטין חשב שמחלו גם מ"ש מעלתו שעכ"פ הפריאדא השני ודאי כל שלא נדבר מאומה מן השאטטער והפסעסיא לקח ר"ש כ"ץ ודאי מגיע להיורשים חצי ריווח מן הפריאדע השני' הנה גם זה אינו ברור לפי שאם נתפוס שמחלו בהפריאדע הראשונה וכיון שעמדו בשתיקה בפריאדע השני' ולא אמרו דבר מסתמא ע"ד הפריאדע הראשונה מדלא התנה ואף שזקני הרמ"א בסי' של"ג ס"ח בהג"ה כתב דאם עמדו בשתיקה לא אמרינן דע"ת הראשון נשאר הנה כבר חלק הש"ך שם ע"ז ע"ש ס"ק מ"ד שהאריך לחלק דכל שלפי טענת הנתבע גם מתחלה היה שלא כדין א"כ אף דעמד בשתיקה פשיטא דעמד ע"ת הראשון ועיין בב"ש סי' קי"ד ס"ק ט"ו וא"כ ה"ה כאן דלפי דברי ר"ש כ"ץ בפריאדע הראשונה לא התחייב לתת להם ריווח בהשאטטער פשיטא דאף שעמדו בשתיקה נשארו ע"ת זה וכאן עדיף משם דשם היה עכ"פ תנאי בראשונה רק שהי' מוכרח לעשות פשר ואפ"ה כל שלפי דברי ראובן היה המעשה בטל מתחלה אמרינן דלא רצה בתנאי הראשון וכאן אדרבא לפי דברי ר"ש בפריאדע הראשונה היה דעתו לפטור עצמו מלתת להם חלק הריווח מכ"ש שהוא עמד בדעתו הראשון ורצה לפטור עצמו מחלק הריווח. אמנם אחר העיון יש לומר להיפך דכאן כמו שאמרינן דר"ש כ"ץ עמד בדעתו הראשונה שלא לתת להם כמו כן היורשים שחשבו שלא נתבטל השותפות שיקחו חלק בהשאטטער לעומת חלק ריוח שלוקח ר"ש כ"ץ בהפסעסיא וא"כ שניהם עמדו בטענתם ותנאם וא"כ ממילא יש להם טענה על ר"ש כ"ץ גם על הראשונה ועכ"פ על השניה בודאי יש להם טענה ומה גם לפמ"ש הב"ש שם דבמה שתלוי גוף המקח מסתמא קיים ע"ת הראשון א"כ כאן שגוף השותפות היה באופן הזה פשיטא שהיורשים עמדו בזה על תנאם הראשונה והם עדיפי מר"ש כ"ץ בטענתם שהוא רצה לבטל השותפות שנעשה ביניהם והם רצו שיתחזק הפסק של הב"ד וז"ב ועיין שו"ת מהר"ם אלשיך סימן ס"ח. והנה מה שטען האפטרופס שנעשה ערב אף שלא נתן ערבות לפי שהיה מוחזק בהעסק גם זה טענה דאף דערב הוה אסמכתא כל שלא הי' בקנין ובפרט כאן יש לדון שלא היה בשעת מתן מעות מכל מקום כל שיש מעות הלוה בידו הוא נעשה ערב כמבואר בחו"מ סי' קכ"ט סעיף ג' בהג"ה ואף שהש"ך חולק בזה כבר האריכו האחרונים להחזיק דברי הרמ"א וגם אני הארכתי בזה אך כ"ז אנן צריכין אם נניח שהפסק שביד ר"ש כ"ץ הוא אמת אבל היורשים טוענים שהוא מזוייף גמור שאיך אפשר שבששה ימים אחר שנכתב הפסק הראשון דהיינו בעשור בשבט יהיו ניתן מיד הרבנים האלה פסק אחר בשינוי עסק גדול כזה ובאמת יתפלא כל לב מעיין בזה ולא ימצא פשר דבר וגם אני מוסיף שמלבד שיום ה' ט"ז שבט א"א אחרי שיום עשור בשבט הי' יום ה' ומזוייף מתוכו הוא אף גם שאם נאמר דטעו בחושבנא אמנם אני שואל אחרי שהרבנים נתנו פסק בעשור לחדש שבט שהי' בסאסניצא ונתנו פסק והוא ביד היורשים כאשר ראיתי בגוף הפסק הנשלח מסתמא נתנו הרבנים גם לר"ש כ"ץ פסק ביום ההוא ואי' הוא הפסק הלז ויש ריעותא גדולה בזה ואף שטענת מזויף הוא טענה דל"ש ולא טענינן ליתמי מלתא דל"ש מ"מ כבר כתב הרא"ש בתשובה כלל פ"ו ס"א והובא ברמ"א סי' ר"ץ סי"ב דאף דאנן לא טענינן ליתמי מלתא דל"ש אבל אפטרופס מצי לטעון אף מלתא דל"ש ואף שיש לתמוה על הרא"ש שמקור ראייתו הוא מהא דאמרו כתובות דף ק"ח והרי בפסקי הרא"ש עצמו בכתובות שם כתב תירוצם של התוס' ולדידהו אינו מוכרח דינו של הרא"ש וגם בדברי הרשב"א שמביא הרמ"א בעצמו בסי' ר"ץ שם מבואר דלא כשיטת הרא"ש ואני תמה על זקני הרמ"א שהרי בסי' ק"ח ס"ד העתיק דברי הר"ן וכמ"ש הרא"ש בפסקיו בכתובות ג"כ תירוץ זה וא"כ לדברי הר"ן אין הכרע לדינו של הרא"ש הנ"ל והרמ"א העתיק שניהם ואין להם ישיבה אחת בעולם אמנם בכ"ז אחר שהרא"ש כתב כן והרמ"א מביאו מי ירום ראש להקל נגד הרא"ש ואף דפסקי הרא"ש מכריעין יותר מתשובתיו כמ"ש הר"י בן הרא"ש מ"מ המהרי"ט בתשובותיו ערער ע"ז. ובלא"ה נראה לפענ"ד דכאן שראינו ריעותא גדולה שאיך בששה או שבעה ימים יתנו הרבנים פסק אחר ולא יזכירו מהפסק הראשון כלל א"כ בכה"ג גם הב"ד יוכל לטעון בשביל היתומים דמזויף הוא ומכ"ש האפטרופס עצמו וע"כ נראה לפענ"ד דהפסק שביד היורשים הוא בתקפו ועכ"פ מהפריאדע השניה בודאי יש להם מחצה וגם הפריאדע הראשונה נכרים הדברים שר"ש כ"ץ חשב כן אבל לא נתבטל מכח זה הפסק שביד ר"ש כ"ץ כיון שניכר שהוא מזויף וחתמו זה שלא בפני זה אולי נעשה לאחר מות הרב מלובטשוב ז"ל והיתומים צדקו בטענתם כנלפענ"ד ברור לדינא:
3
ד׳פז
4
ה׳שוכ"ט וכו"ח טובה לכבוד הרב המופלג החריף מוה' יודל מידדעלמאן ני'
5
ו׳מכתבו הגיעני והנה כמעט שבאתי מקרית חוצות אשר ישבתי לשאוף רוח צח מצאתי שאלתו באשה אחת ששם הלידה היה רחל ואח"כ כשגדלה בין חברותיה קראו לה רוזא ורעזיכען וכל יודעיה אשר ידעו שם לידתה יקראו לה רוזא רעזיכען ובעלה לא ידע משם אחר כ"א שם רעזיכען וגם ברשיון הנימוס לנשואיה נקראת רעזיכען וזה כשתי שנים ומחצה אשר עזבה בעלה ונתן לה ג"פ ע"י שליח להולכה בשם רוזא וכשתבא אשתו תקבלה מיד השליח וכעת באתה האשה לקבל הגט וכאשר שאל אותה שמה ותאמר ששם לידתה היה רחל אולם אח"כ החליפו שמה לרוזא רעזיכען והביאה ראיה לדברי' מיודעי' ומכיריה מביתה גם בעלה לא ידע משם אחר ע"כ כתב שמה רוזא וביקש מאתי לחוות דעתי בזה והנה באמת כפי הנראה שם רחל הוא שם הנשתקע כי החליפו שמה לרוזא רעזיכען והכל קראו לה כן ובשם הנשתקע הכל מודים שאין לכתוב בגט ואדרבה אם כתבו יש לפסול אמנם זה לא כביר כתבתי בתשובה לק"ק קאמיניטץ בדבר הגט הנשלח מסמבירין שלכאורה רציתי לומר דבר חדש דבשלח ע"י שליח יש להקל אף בשינוי ומטעם דכמו דמכשירין לענין מוקדם משום דקלא אית לה כמו כן יש לומר לענין שינוי ג"כ אמנם בספר ג"פ סי' קכ"ח ס"ק ה' כתב לענין שינה שם עיר מקום עמידת העדים דאין לדמות שינוי מקום למוקדם דלענין הזמן היה נרגש השינוי בשעת נתינה דהוה מוקדם וקלא אית לה משא"כ בשינוי מקום העיר והארכתי שם בזה לחלק וכאן לכאורה לא נרגש בשעת כתיבת הגט השינוי שהיא נקראת רחל כי כל העומדים בשעת הגט לא ידעו רק משם רוזא רעזיכען אמנם כיון שהוא שעת הדחק ומקום עיגון גדול יש לנו לסמוך דזה נקרא שם הנשתקע ובפרט מקום הכתיבה קראו שמה כן אמנם מה שכתבו רוזא אף שנקראת לפעמים בשם רעזיכען כפי הנראה הוא שם געגועין כמו יצחק איצק שמואל מואל ודומיהם וע"כ הדעת נוטה שיש להכשיר ולתת הגט ובלבד שידע השליח שזה גיטה שיש לו סימן בו ושלא נתקלקל בנתיים וידע שזאת אשתו. ובכל זאת לבי מהסס וישאל עוד את כבוד הרב הגאון מוה' יוקב עטלינגער ני' אבד"ק אלטונא ואת הנשר הגדול הרב מוה' נתן אדלער נ"י אבד"ק לאנדאן ואם יסכימו עמי נמטי שיבא מכשירא והי' בזה שלום מאת הדו"ש:
6