שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:צ׳Shoel uMeshiv Mahadura III 3:90
א׳שלום וכוח"ט אל כבוד הרב החריף ושנון המופלג וכו' מוה' משלם פייביל הכהן נ"י אבד"ק ליפקאן:
1
ב׳מכתבו הגיעני ואני איני בביתי ואין לי שום ספר ושותה אני מי מעיין הקשה למעיין. והנה בדבר שאלתו ע"ד האשה העגונה שזה מקרוב נסע בעלה לעיר חאטין ונאבד בדרך וחיפשו אחריו איזה ימים עד שנתייאשו ממנו ותיכף שפטו כי קרהו אסון בדרך ואחר שבועיים מעת שנאבד מצא ערלים סמוך לכפר הקרוב לעירו הרוג אחד טמון בגדיש שחת ותיכף הלכו כמה אנשים והכירוהו היטב בפ"פ פדחת וחוטם שהי' שלם בלי שום חבלה גם כל גופו הי' שלם רק זאת העידו שלחי' האחד גם עינו אחת הי' נתפח הרבה ונצרר הדם תחת עינו אבל פצע וחבלה לא הי' שם רק מה שנתפח ובאחורי אזנו בצד זה ובקדקדו הי' חבול הרבה אכן הפדחת וחוטם וכן לחי' השנית לא היה נתפח כלל והכירוהו היטב בט"ע בפניו ובקומתו ושערותיו שזהו הר"ש בעל האשה הזאת בלי שום ספק בעולם ונמצא ההרוג מופשט מבגדיו מלבד החלוק וארבע כנפות נשאר עליו ובארבע כנפות אמרה האשה סי' מובהק כי יש בו קרע אחורי הזרוע וגם הכנפות הם מבגד משי לבן וכן נמצא והכירה היטב גם החלוק גם הארבע כנפות שהכירה התפירה שלה בטב"ע היטב ז"ת שאלתו. הנה יפה כתב לצרף דברי ר"ת לענין ספק תוך ג"י. אך שלא יאמר כי השלכתי דבריו אחרי גוי אמרתי להשיב בקצרה על מ"ש הט"ז ביו"ד סי' שצ"ז דלמה לא נימא אוקמא אחזקת חי עד עתה וע"ז כתב דכל שעומד למות וכבר מת לא שייך חזקת חי אמרתי דליתא לתירוצו דהנה גוף קושייתו לכאורה ל"ק דע"כ לא שייך חזקת חי רק במיתה טבעיות אמרינן דרוב בני אדם חיים אבל בנמצא הרוג כיון שהוא מיתה מקריות מה שייך חזקת חיות כיון שע"י סבה נהרג א"כ לא שייך חזקת חי דבאמת היה חי לולא שקרהו הסבה שהרגו אותו ואטו אם נפסיק ראשו נימא דמוקמינן אחזקת חי דהוה פסיק רישא ולא ימות וצ"ל דמ"מ שייך חזקת חי ואמרינן דלא קרה לו הסבה שהרגו רק עד עכשיו וכמו חזקת הגוף דמוקמינן אחזקתו שלא קרה לו מקרה הזאת המקריות וז"ב. ולפ"ז לא שייך לומר דעלול למות דניהו שעומד למות מיתה טבעיות אבל לא עומד להיות נהרג וא"כ ממנ"פ חזקת חי הטבעיות לא שייך כאן דהרי נהרג ע"י מקרה וחזקת שלא נשתנה ל"ש לומר דעומד למות דאינו עומד למות במיתה מקריות וא"כ הדק"ל ותירוצו של הב"ש ס"ק פ"ד לפענ"ד בענין נדון דידן אזל לי' תירוצו דכל תירוצו של הב"ש הוא דאותו האיש שידעו חזקת חיותו אמרינן דחי והנהרג הוא איש שלא נודע חזקת חיותו לפנינו אף שבודאי היה חי מ"מ אנן לא ידענו אותו וכ"כ האחרונים דלא כהנוב"י שנתקשה בזה ולפ"ז כאן דהכירו כלים דלא מושלי א"כ זה האיש שנודע חזקת חיותו עכ"פ יצא מכלל רוב אנשים להשאיל כלים דלא מושלי וא"כ הוה שני דברים להוציא עכ"פ אדם דעלמא מחזקת חי שהיה לו עכ"פ מכבר ולהוציא זה האיש שנודע חזקת חיותו מרוב אנשים א"כ הוה שני דברים לגריעותא מוטב לומר שאותו האיש נהרג ולא יצא מכלל רוב אנשים וחזקת חי של שאר אנשים במקומו כנלפענ"ד וכ"ז לפלפול. אבל בעיקר הדין אני סומך על היתירים של מעלתו. ומה ששאל אם צריך התרת ב"ד של שלשה כמו בנשאת עפ"י עד אחד. הנה באמת הח"מ פקפק גם שם בזה אך מהיות טוב יצרף שלשה להתירה ישאל עוד לגדול אחד ואם יסכים להיתר מטינא שובא. ובגוף קושית הב"ש והט"ז הנ"ל נראה לפענ"ד דהנה כבר נודע שיטת הריב"ש דשני חזקות יש חזקת חי וחזקת א"א והפ"י החזיק על ידו והנוב"י השיג ע"ז דשני החזקות משולבות דאי אפשר להיות זה בלי זה ע"ש ואני אומר דסברת הריב"ש הוא דניהו דחזקת א"א ע"כ מוחזק עפ"י חזקת חי אבל להיפך אינו משולב דיכול להיות חזקת חי והיא לא תהי' א"א שגרשה וכדומה שנפקע חזקת א"א וכעין דאמרו לענין חצי דבר דכל דמשכחת לה שאחת לא צריך לחברתה לא מקרי חצי דבר וה"ה בזה. ולפ"ז מיושב היטב דאם נוקי לזה האיש בחזקת חי עד אותו עת ובתוך ג"י נהרג א"כ נוציא אותה מחזקת א"א ולזה מחזקת חיים אבל אם אנו אומרים שאיש אחר נהרג לזה האיש ניהו דנודע לנו שהיה חי אבל לא נודע אם הי' לו אשה כלל א"כ אין אנו מוציאין רק מחזקת חי בלבד ומוטב שנאמר שרק חזקה אחת נפקע מלומר דשני חזקות נפקעו ואם זאת כוונת הב"ש יתיישב היטב דבריו ועיין נקה"כ סי' שצ"ז. ובעיקר הדין אני סומך על היתירים של מעלתו:
2