שואל ומשיב מהדורא תליתאה ג׳:צ״אShoel uMeshiv Mahadura III 3:91
א׳שלום להרב הה"ג מוה' יונה נ"י אבד"ק פשעווארסק:
1
ב׳בדבר העסק שתובעת אשה אחת את איש א' סכום רב שלקח מעותי' מעסק שהי' להם בשותפות והאשה הי' מחזרת עליו שיעמוד עמה לד"ת זמן כביר והי' תמיד השמטה מאתו ע"ז ואחר איזו זמן רב שקיבלו בק"ג לסמוך הן לדין והן לפשר ביניהם ויצא הד"ת שמחויב הנתבע לקבל בח' על החשדות שחשדה אותו האשה בשבועת השותפות ועל טענת ברי שבועה גמורה אולם בעת הטענות טען גם האיש טענת ספק לחשוד את האשה שלא היתה עוסקת בשום ענין שותפות רק אמר הנתבע כמדומה לי ויצא הפסק גם על האשה קבלת חר' ועתה אחר עבור זמן מה נתעברה האשה ואין לקבל בח' כמבואר בחו"מ ס"ס צ"ו והאשה צווחת שיקיים הנתבע הפס"ד לקבל בח' על טענת ספק ועל טענת ברי ישבע והנתבע טוען שאם האשה אינה מקיימת הפס"ד גם הוא אינו רוצה ויצא הפסק שהדין עם התובע שכן מפורש בדברי תשובת מיימוני לספר משפטים סי' נ"ז יש גאונים שפירשו נזקקין לתובע תחלה היינו שאם יש שבועה לנתבע וגם הנתבע תובע את התובע מחויב הנתבע מקודם לשבע והביא הב"ח דבריו גם בספר שער משפט חו"מ סי' כ"ד פסק כן וכתב שכן נוהגין עכ"ל שאלתו בקיצור. לפענ"ד הדין דין אמת דמקדימין לשבע האיש הנ"ל ואינו ענין למחלוקת הנ"ל שכאן שהאשה אנוסה וא"י לשבע כיון שהוא בתוך ימי עבורה א"כ היא כמו אנוסה ופשיטא שאין מעכבין את האשה במעותיה והוא ישבע תחלה ואח"כ כשיכלה ימי עבורה תקבל בחרם ובפרט שניכרים הדברים שהוא כמערים כנלפענ"ד ברור:
2