שואל ומשיב מהדורא רביעאה א׳:י״חShoel uMeshiv Mahadura IV 1:18
א׳נשאלתי מהרב החריף מוה' יעקב יוסף ווילער נ"י ביום א' וירא ברכות לפ"ק עת היותי בברעזאן במ"ש ריש החולץ דאפילו לר"ל דס"ל דחליצת מעוברת לא שמה חליצה מכל מקום פסלה מן הכהונה לחומרא ובטור וש"ע סי' קס"ד אינו מבואר דפסלה מכהונה ע"ש הנה לא ידעתי מה קשיא לך כיון שכתבו דצריכה חליצה מן האחין ממילא ידענו דנפסלה מן הכהונה דאל"כ לא היתה צריכה חליצה מן האחין ובפתחי הספר ראיתי דבש"ס אמרו בהדיא כן לל"ב דר"ל איתבי' לר"י בשלמא לדידי היינו דקתני פסלה מן הכהונה לחומרא ולא קתני אינה צריכה חליצה מן האחין וכו' אלמא דבזה מודה שנפסלה מן הכהונה ולא צריך למתני וז"ב ופשוט שוב ראיתי בלח"מ פ"א מיבום ה"כ שהקשה על רבינו דכתב בפ"ד כ"מ שאמרנו שאינה חליצה לא נפסלה מכהונה והרי כאן אמרו בהדיא דנפסלה מן הכהונה ולמה כתב רבינו שחליצת מעוברת אינה חליצה וכתב כיון שרבינו ביאר בהדיא שחוזר וחולץ ולא קתני או חולץ או מייבם ש"מ שיבום אסור וע"כ דהוה חליצה לחומרא ורק מה"ת אינה חליצה ע"ש ועכ"פ מבואר שנפסלה מן הכהונה: מה שהקשה בהא דהקשו בתוס' יבמות דף ל"ו מי קתני יפריש יוציא קתני והקשו דהרי בסוטה כ"ז אמרו חכמים יכול הוא להפרישה ולהחזירה לאחר זמן והרי קתני יפריש אף דצריך להוציא וכתבו בתירוץ השני דשם א"צ להוציא דהא אסורה לי' מדאורייתא וחמירא לי' וע"ז הקשה דהרי בסוטה דף וא"ו אמרו דמוסרין לו שני ת"ח בדרך שמא יבא עליה אלמא חיישינן אף באיסור תורה והרי הכא והתם היא ספק סוטה והיא קושיא גדולה והנני יוסיף להפליא על הרא"ש ביבמות שם שכתב ליישב דלכך א"צ להוציא כיון דקינא לה ונסתרה הרי מאוסה בעיניו ע"ש והוא תימה דא"כ למה חשו שמא יבא עליה ובאמת הב"ש סי' קי"ז ס"ק ח' כתב דכל דאינו רק ספק לא מאיסה בעיניו ובגליון הב"ש נקרא בשם ש"י למורה הארכתי בזה ועכ"פ על הרא"ש תמוה אך נראה דיש לומר דניהו דחיישינן שמא יבא עליה אבל עכ"פ בהפרשה סגי ול"צ להוציא בגט ושם דבעלה צריך להביאה שפיר חשו שמא יבא עליו אבל כל דמפרישין סגי ול"צ להוציא כיון דאיכא איסור תורה וגם הפרשה בודאי סגי וגם קצת מאיסה בעיניו אף דאינו רק ספק כל דמפרישין סגי בזה וז"ב. ומה שהקשה דא"כ לאחר שתשתה ותמצא שהיא טהורה שוב אין כאן איסור תורה רק מעוברת חבירו ושוב לא סגי בהפרשה וצריך להוציא בגט וא"כ למה לא יגרש תיכף דממנ"פ אם תמצא טמאה בודאי צריך לגרש ואם לא תמצא טמאה שוב צריך להוציא נראה לפענ"ד ליישב דבאמת לפענ"ד כל שיגרשה בלי שתיה שוב בודאי אסור להחזירה דמה יעשה קודם שתיה בודאי אסורה לו וגם השתיה אפשר דלא מועיל כל שכבר גרשה ואינה תחת אישה ופנים חדשות בא לכאן ועכ"פ איך שייך שמשום חשש רחוק שמא יבא עליה בדרך יצטרך לגרש וליאסרה עולמית עליו ועכצ"ל דכל שלא שתתה התור' עשתה ספק כודאי ובודאי צריך לגרש דיש איסור תורה ולפ"ז אם נימא דצריך לגרש אח"כ שוב לא הועיל השתי' דלא קרינא בה תחת אישך כיון דיצטרך להפריש וא"כ השתי' נוכל לומר דלא הועיל וסוטה ודאי מ"מ אין לחשבה דהרי מ"מ שתתה ולא נבדקה א"כ שוב אי אפשר לומר שיצטרך לגרשה ותהי' אסורה עליו עולמית זה לא תקנו חכמים וסגי בהפרש' ודו"ק.
1
ב׳והנה בהא דאמרו שמא יבא עליה בדרך לפענ"ד החשש הוא שמא יבא עליה כדי שלא יועיל המים ששתתה ויוכל להיות עמה אבל מדברי הש"ס סוטה דף כ"ה לא משמע כן ע"ש דאמרו דמוכח דלא מועיל מחילה ואפשר לדחוק וליישב אמנם שאני תמה על התוס' סנהדרין דף פ"ח דכתבו דעד שלא נמחקה המגלה מועיל מחילתו והוא מהירושלמי סוטה והוא תימה וצע"ג:
2