שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:קי״גShoel uMeshiv Mahadura IV 2:113
א׳במסכתא ב"מ דף ס"א אלא לכובש שכר שכיר ופריך הא כובש שכר שכיר כתיב בהדיא לא תעשוק ביום א' שמות תרל"ג הגיע לי מכתב מרב אחד שהקשה לרבינו נתנאל בקידושין דף ט"ו דכובש שכר שכיר אסור לכבוש בעד בע"ח ובזה לא אמרינן שעבודא דר"נ ע"ש א"כ אצטריך שני מקראות בכובש חד לכובש לעצמו וחד לכובש בשביל בע"ח.
1
ב׳והשבתי דל"ק דניהו דאסור לכבוש בשביל בע"ח אבל גזל לא מקרי דגזל היינו דוקא שגוזל לעצמו כעין ויגזול את החנית אבל כאן כובש בעד מי שמגיע לו ורק דהתורה מיעט מקרא דלא שייך שעבודא דר"נ אבל מכל מקום גזל לא מקרי. ומה שהקשה דלמה לי קרא דלאו דלא תשיך בלוה הא נוכל למילף מהא דכתיב קרא בגזל ולא ילפינן מריבית משום דריבית חידוש הוא דאסור אף ללוה כדאמרו שם וא"כ מזה גופא מוכח דאסור ללוה דאל"כ למה לי קרא דגזל והשבתי דאכתי לא הוה לקי דה"א דניהו דאסור ללוה ג"כ דאל"כ גזל למה לי אבל ללקות לא לקי ועיין רמב"ם פ"ד ממלוה. מיהו בלא"ה ל"ק כמ"ש הפ"י בקידושין בדף ל"ד ובדף י"ד דזה לא מסתבר דלא לכתוב קרא ונילף מכח מדאצטריך ע"ש:
2