שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:קנ״וShoel uMeshiv Mahadura IV 2:156

א׳להרב החריף מוה' משה נ"י בן הגאון פני יוסף.

ב׳מה שהגיד לי קושיא בשם הרב מוה' יהושע ני' מסאקליב במ"ש התוס' בב"ב דף ע"ט ע"ב דלכך ס"ל לר"מ דהמקדש אחר שאשתחרר או לאחר שתשתחררי דמקודשת דהוה עבידא דאתי משום דמיירי בחציו עבד וחציו ב"ח וכן חציה שפחה דכופין רבם לשחרר והוה עבידי דאתי וע"ז הקשה דלפמ"ש הכ"מ בהא דאומר ליבמה תתקדש לי לאחר שיחליץ לך יבמך דמקודשת משום דכעת ג"כ הוה ספק חלות הקידושין וממילא מקודשת לאח"כ בודאי וא"כ הרי חציו עבד וחציו ב"ח שקידש הוה ספק מקודשת דהא בש"ס נסתפק דלא שייר בקנינו וא"כ שוב יחול לאח"כ בודאי אף לדידן לשיטת הכ"מ כיון דיש חלות הקידושין בספק גם כעת. ולפענ"ד ל"ק דשאני יבמה דהוה ספק כעת דיבמה שנתקדשה חל קידושי ספק כדאמר שמואל בעניותינו צריכה גט אבל כאן צד עבדות לא חל הקידושין רק על צד ב"ח דלא שייר בקנינו הו"ל קידושין לחציו אבל צד עבדות לא נתקדש כלל רק אח"כ כשישתחרר שיתקדש כלו וע"ז החלק לא חלו הקידושין כלל כעת והו"ל דבר שלבל"ע ודו"ק. ובזה נראה לפענ"ד להבין דברי חז"ל בהא דאמרו ביבמות צ"ב א"ר ינאי בחבורה נמנו וגמרו אין קידושין תופסין ביבמה א"ל ר' יוחנן לא משנתינו היא זו דתנן האומר לאשה הרי את מקודשת לי לאחר שאשתחרר וכו' אינה מקודשת א"ל אי לאו דדלאי לך חספא מי משכחת מרגניתא ואינו מובן דמ"ש רש"י דאי לא אמרו לך לא הוה מסיק אדעתא דטעמא משום דלא תפסי בה קידושין רק משום דאין אדם מקנה דבר שלבל"ע אף שיש בידו לקדשה עכשיו והוא תמוה דזה לא חשיב דבר שלבל"ע הא יכול לקדשה עכשיו ולפמ"ש הכ"מ אתי שפיר דרבי ינאי אמר דלא תפסי בה קידושין כלל ולכך הוה דבר שלבל"ע אבל לשמואל דאמר דתפסי בה קידושין מספק שוב לא מקרי דבר שלבל"ע ובגוף הספק של שמואל אי ללאו הוא דאתא או דלא תפסי בה קידושין הוא דאתי אינו מובן הספק. ולפענ"ד הספק דהנה המהרי"ט בראשונות סי' פ"ב כתב דמחזיקין מאיסור אשת איש לאיסור יבמה וכלם חלקו עליו וגם אני בעניי כתבתי בשו"ת שואל ומשיב דהדבר מבואר בגיטין דף פ"ו הרי יבמה דבעל אוסר ויבם מתיר התם יבם הוא דקאסר לה דאי מבעל שריא וקיימא ע"ש וכן כתבתי שמצאתי במהרי"ט עצמו שבשניות חזר בו וכתב הראיה שכתבתי ע"ש ולפ"ז זה דמספקא לי' אי יבמה אזל ליה חזקת א"א ורק ליבם חזיא וא"כ לא הוה רק לאו בעלמא ותפסי בה קידושין ככל חייבי לאוין או דלמא לא תפסי בה קידושין דעדיין חזקת א"א עליה ודו"ק היטב ועיין בתוס' יבמות דף מ"ט ד"ה או כרב או כשמואל מה שהקשו בזה ולפמ"ש אתי שפיר ודו"ק ועיין בישועת יעקב סימן מ"ד ס"ק ג' שבמחכ"ת לא זכר דברי התוס' בב"ב דף ע"ט והוא כתב כיון דכופין שוב הו"ל מקודשת ודאי כדברי הכ"מ והיא קושית הרב מוהר"י הנ"ל וכבר כתבתי דלק"מ: