שואל ומשיב מהדורא רביעאה ב׳:רכ״בShoel uMeshiv Mahadura IV 2:222
א׳בענין דמים מודיעים.
1
ב׳הנה בב"ב דף ע"ז ע"ח המסקנא דבכדי שאין הדעת טועה אימר מתנה יהיב ליה וק"ל טובא דכאן בודאי מסתבר לומר דחשב שקונה גם הבקר וטעה בזה ומוטב יותר לומר דטעה בזה וחשב גם הבקר בכלל ובפרט דאיכא דקרו לבקר צמדא וזה תימה גדולה. ומה גם דכיון דאיכא ר"י דס"ל הדמים מודיעים וכעין מ"ש התוס' בב"מ דכל דאיכא רב דס"ל מכורה ויוצאה שוב אין ראיה דדמים מודיעים והיא קושיא גדולה. אמנם נראה דלפמ"ש התוס' דכאן ל"ש לפקדון כיון שהצמד מכור וא"כ בכה"ג יש לומר דהמעות מתנה וע"כ לא כתבו התוס' רק במקום דשייך לומר פקדון ולא כאן ועיין ש"ך סי' שנ"ו ס"ק ז' ובתשובה הארכתי בדברי הש"ך שם ונאבדה ממני (ד' יחזיר לי אבידתי) והנה במ"ש י"ל בהא דנדחקו התוס' ורשב"ם במה דפריך שם ואי אין הדמים ראיה הוה ביטול מקח והקשו רשב"ם ותוס' שם במה דקאמר וכ"ת לרבנן לית להו ביטול מקח ע"ש ולפמ"ש י"ל דקס"ד דמיירי ביותר בכדי שהדעת טועה וקס"ד כקושית התוס' דיהי' המעות פקדון ולכך קאמר ואי אין הדמים ראיה להוו ביטול מקח והיינו שיתבטל מכל וכל כיון דאין הדמים ראיה ואמרינן דלשם פקדון נתנו לו וא"כ להוי באמת ביטול מקח ול"ש תירוצו של התוס' דבאמת יקשה דיהיה ביטול מקח וע"ז אמר דכ"ת ביטול מקח לרבנן לית להו ואמרינן דבאמת גמר וקנה ונתן אף ביותר מכדי שהדעת טועה. וע"ז פריך מהך דר"י המוכר ס"ת והיינו דגם שם מיירי אף ביותר מכדי דהדעת טועה דסתם קתני ואפ"ה פליגי רבנן ובזה מיושב קושית התוס' והקדמונים בשיטה דלפרוך מרישא.
2
ג׳ולפמ"ש יש לומר דביותר מכדי שהדעת טועה ודאי דשייך לומר פקדון ודו"ק:
3
ד׳והנה במ"ש התוס' בב"ב דף ס"א דלרשב"ם בקרקע לא שייך דמים מודיעים דהא אין אונאה לקרקעות והקשו התוס' דא"כ עבדים ושטרות מ"ט וע"כ דגזירת הכתוב הוא. ולפענ"ד נראה דניהו דהטעם משום דגזירת הכתוב הוא אבל כל שאין אונאה לקרקעות יהיה איך שיהיה עכ"פ לא שייך הדמים מודיעים דכל הטעם דדמים מודיעים הוא משום דאל"כ היה תובע לו המעות מתורת אונאה וביטול מקח וכל שאין לו אונאה לא שייך הדמים מודיעים וז"ב לדעתי ועיין ש"ך חו"מ סימן שי"ב ובקצוה"ח שם לענין אם אין הלשון סותר להדמים ודאי הדמים ראי' ועי' בשיטה מקובצת כאן בשם הראב"ד ותמצא חילוק בין אם השם שוה כמו שור לחרישה שור לטביחה הדמים ראיה וכפי הנראה הוא חלוקו של הקצוה"ח ודוק. ואגב אומר דמה שכתוב בשיטה שם בשם הראב"ד דלא כל תוספות דמים הדמים מודיעים רק אם הוא בכדי שאין הדעת טועה והרשב"א דוחה ודבריו וצ"ע למה לא הביא מדברי הש"ס כאן דבס"ד לא הוה ידעינן דמיירי בכדי שאין הדעת טועה ואפ"ה נחלקו ר"י ורבנן אי הדמים מודיעים וצע"ג. שוב ראיתי בשיטה שם שהביא בסוף הסוגיא דבכדי שאין הדעת טועה דעת רבינו האי גאון דהדמים ראיה ואולי הראב"ד קאי ג"כ לפי המסקנא אבל השיטה שם כתב דא"י להלום הפירוש הזה וצ"ע ועיין בית מאיר סי' צ' ס"ט ע"ש דכעת אין הזמן מסכים לעיין ובתשובה שנאבדה ממני כתבתי בזה וחבל על דאבדן:
4
ה׳והנה ש"ב הגאון בנתיבות המשפט סי' ר"ל כתב בדבר המעשה שקיר"ה בעת המלחמה היה צריך לפשתן הרבה ועשה הרבה קאנטראקטין עם הרבה סוחרים להעמיד לו פשתן הרבה וראובן היה ג"כ ליוויראנט מקיר"ה והלך ועשה עם שמעון קאנקראקט על פשתן הרבה שיעמיד לו והראה לו קאנטראקט שהיה לו מקיר"ה ובמשך הזמן נתבטל המכירה וקיר"ה לארצה לקבל הפשתן ושמעון תובע לראובן שיקבל הפשתן כפי המקח אשר עשה אז שהיה במקח גבוה וכעת הוזל הפשתן ועל זה כתב הנתיבות שראובן פטור והביא שו"ת זקינו וזקנינו השער אפרים סי' ק"מ דבכה"ג שגילה דעתו שלא קנה רק בשביל אחד וזה אינו רוצה לקבל דפטור ע"ש והאריך בענין זה. ושלח תשובתו להגאון בעל נטע שעשועים ז"ל הלא הוא בספרו סי' מ"ה מ"ו מ"ז. ואני תמה על כלם למה לא הזכירו מזה דהדמים מודיעים שכפי הראות הליוויראנט נתן מקח גבוה וא"כ הלא הדמים מודיעים שלא קנה רק בשביל שהיה צריך להעמיד לקיר"ה ולכך נתן מקח גבוה וא"כ כל שקיר"ה אינו מקבל א"כ לא קנה וכל שאין הלשון סותר לכ"ע אמרינן דהדמים מודיעים כמ"ש הרשב"ם בב"ב דף צ"ב וגם להתוס' שם כל דיש לו להלוקח חזקת ממון בודאי א"י להוציא ממנו דהדמים מודיעים ואף דהש"ך סי' שי"ב האריך דלא קי"ל דהדמים מודיעים כבר האריך הקצוה"ח שם לדחות דבריו דכל שאין הלשון סותר אמרינן דהדמים מודיעים ע"ש ומכ"ש כאן דהלוקח לא נתן כלום והוא מוחזק במעות ודאי דהדמים מודיעים ובלא"ה אני תמה דהרי הש"ס פריך שם ולחזי אי גברא דזבין לנכסתא לנכסתא אי גברא דזבין לרדיא לרדיא ומשני דזבין להכי ולהכי וע"ז פריך דמי היכא נינהו וכן בירושלמי פ"ה דשבועות משום דמיירי בסרסור וא"כ כאן שהראה הקאנטרקט של קיר"ה ונודע שקנה לתת לקיר"ה א"כ אף לשמואל דס"ל דאין הולכין בממון אחר הרוב מודה בכה"ג ואדרבא כ"ש הוא דשם כעת לא נודע לאיזה דבר קונה ואפ"ה כל שדרך איש הלז לקנות לרדיא הוה מקח טעות מכ"ש בזה שנודע שקנה לתה לקיר"ה ובפרט שהוא מוחזק וא"כ פשיטא שפטור מלקבל ואני תמה על הנתיבות והגאונים שבנטע שעשועים שם למה לא הרגישו בזה ובתשובה כתבתי בענין זה ולא ידעתי מקומה.
5