שואל ומשיב מהדורא רביעאה ג׳:ק״זShoel uMeshiv Mahadura IV 3:107
א׳אודות הרבני מו' צבי הירש בן הרבני מו' אברהם מראזדיל שנלכד במצודה רעה וכפי הג"ע שהביא מהרב אבד"ק גלינא וב"ד ומהרב דק' סטרעטין וב"ד ומהב"ד דק' טורקא שאשתו נכפית ר"ל. והנה הדין מבואר בש"ע אהע"ז סי' קי"ז סי"א דאם רוצה לגרש אשתו נכפית כופין אותה לקבל גט ואין בזה משום חדר"ג ואף שהח"מ והב"ש ושו"ת מהר"ם מלובלין האריכו בזה ובשו"ת נוב"י מהד"ת חלק אהע"ז סי' ק"ד האריך בביאור דברי הרא"ש דלגרש בע"כ אינו רשאי רק לכוף אותה שתקבל גט זה רשאי לעשות אבל אם תעמוד במרדה אינו יכול לגרשה בע"כ וכ"כ בהפלאה בק"א סי' קי"ז. הנה באמת פשטת הענין נראה משו"ת הרא"ש דיכול לגרש בע"כ וכל הרבנים שהסכימו בשו"ת הרא"ש שם מבואר דיכול לגרשה בע"כ כמ"ש הרב מוה' מרדכי בר"י ז"ל שם שאם יזרוק לה גט מי יבא אחר הדבר אשר כבר עשהו ומבואר דיכול לגרשה בע"כ ואין לומר דבדיעבד מועיל אף שיש חרגמ"ה דז"א דגם בדיעבד אינו מועיל הגט וכמו שכתבתי בתשובת מהר"ם מינץ סי' ק"ב דגוף תקנת רגמ"ה היה שלא יהיה גט אף בדיעבד וע"כ דכוונת הרב מוהר"ם בר"י ז"ל דל"ש כאן חרגמ"ה וגם בשו"ת הגאון ר"י בר"מ שם משמע גם כן דיוכל לגרש בע"כ והנוב"י הרגיש בזה ונדחק ליישב ובגוף ביאור דברי הרא"ש כבר הארכתי בזה בתשובה להרב הגאון החסיד מוה' חיים ני' אבד"ק סאנץ וביארתי הדברים באורך ולא נפניתי כעת להאריך עכ"פ זאת תורת העולה משם דעכ"פ יש להתיר ע"י מאה רבנים לישא אשה על אשתו ולפמ"ש בכוונת הרא"ש הוא בכה"ג ל"ש כלל חרגמ"ה שלא לישא אשה על אשתו וטעם הדבר דכיון דכל הטעם הוא שהחרים שלא לישא שתי נשים שלא יוכל לעמוד בסיפוקייהו וא"כ כל דיכול למנוע מהראשונה שכ"ו שוב ל"ש החרם ומותר לישא אשה אחרת וכן מצאתי סברא זו בשו"ת מהר"ם פדוואה סי' י"ד ואם כן מותר לישא אשה על אשתו אף בלי היתר מאה רבנים. אמנם משום חשש חרם יש להצריך מאה רבנים ואם יסכימו מאה רבנים ע"ז אז יתרה בהאשה אם תרצה לקבל אז גט ממנו מרצונה מה טוב ובאם לאו ישא אשה על אשתו ובדבר הכתובה איני מכניס עצמי בזה כי אז יבררו הדיינים אם מגיע לה כתובה כי יש לו טענות על הכתובה רק שלא רציתי לשמוע כן נראה לפענ"ד וע"ז באתי עה"ח יום ב' חקת תרטו"ב:
1