שיחות עבודת לוי קי״בSichot Avodat Levi 112
א׳מאמר קי"ב – סיום הש"ס וכינוס לזכר נשמת המשגיח הרה"ג מוהר"ר דוד קראנגלאס זצ"ל
1
ב׳[י"א טבת תשל"ז]
2
ג׳א) שנים שעשו
3
ד׳בני הישיבה למדו את כל הש"ס ולכן אנו חוגגים את הסיום, אלא שיש להעיר שכל אחד למד רק מסכתא אחת, וא"כ איך שייך לעשות סיום אם אין כאן אחד שסיים את הש"ס?
4
ה׳ונראה לתרץ ע"פ הא דאיתא במס' שבת (צ"ג א'), "אם לא יכול אחד להוציאו והוציאוהו שנים חייבין", ומבואר מזה שאם אחד אינו יכול לעשות את הפעולה בעצמו ונעזר ע"י חבירו נחשב כאילו כל אחד מהם עשאו בעצמו. ולכן אע"פ שכל אחד לא סיים את הש"ס בעצמו, מכל מקום כיון שכל אחד אינו יכול לסיים את הש"ס בעצמו בשנה אחת, לכן נחשב כל אחד "כאינו יכול", וממילא נחשב כאילו עשאו בעצמו.
5
ו׳ב) פקודי ה' ישרים משמחי לב
6
ז׳והנה בסיום מסכת בישיבה, מלבד מה שאנו מרגישים את שמחת התורה וכמו שכתוב (תהלים ט', י"ט), "פקודי ה' ישרים משמחי לב", עוד צריכים אנו להרגיש את השמחה והנעימות שיש בלימוד תורה בישיבה. לכן אף מי שאינו רואה הצלחה בלימודו, מכל מקום אין לו ליפול למצב של יאוש ועצבות, שהרי עצם לימודו בישיבה הוא הצלחה. אנו צריכים להחדיר יסוד זה בתוכינו, להכיר איך שאנו צריכים לשמוח על שיש לנו את היכולת ללמוד תורה בישיבה.
7