שיחות עבודת לוי ע״דSichot Avodat Levi 74
א׳מאמר ע"ד – שלשה ספרים נפתחים
1
ב׳א) שיטת התוס' שהדין בראש השנה הוא על עולם הבא
2
ג׳איתא במס' ראש השנה (ט"ז ב'), "אמר רבי כרוספדאי אמר רבי יוחנן, שלשה ספרים נפתחין בראש השנה, אחד של רשעים גמורין ואחד של צדיקים גמורין ואחד של בינוניים, צדיקים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים, רשעים גמורין נכתבין ונחתמין לאלתר למיתה, בינוניים תלויין ועומדין מראש השנה ועד יום הכפורים, זכו נכתבין לחיים, לא זכו נכתבין למיתה".
3
ד׳וכתבו התוס' (בד"ה ונחתמין לאלתר לחיים), "מדקא חשיב בינוניים משמע דצדיקים קרי למי שזכיותיו מרובים, ורשעים גמורים למי שעונותיו מרובים, ופעמים הצדיקים נחתמין למיתה ורשעים גמורים לחיים דכתיב ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, דאמרינן בסוף פ"ק דקדושין (דף ל"ט ב') מי שזכיותיו מרובין מעונותיו דומה כמי ששרף את כל התורה כולה ולא שייר ממנה אות אחת, ואי עונותיו מרובין מזכיותיו דומה כמי שקיים כל התורה כולה ולא חיסר אות אחת, וכל זה דקרי הכא גבי רשעים מיתה וגבי צדיקים חיים כלומר לחיי העולם הבא".
4
ה׳ומבואר מדבריהם שהוקשה להתוס' איך שייך לומר שצדיקים נחתמין לחיים, והלא לפעמים נגזר על הצדיק מיתה או ייסורין כדי שיתכפר על עוונותיו, ופעמים שנגזר על הרשע חיים טובים כדי שיאכל שכרו בעולם הזה ולא יזכה לעולם הבא. ועל זה תירצו שאין כוונת הגמ' לחיים או מיתה בעולם הזה, אלא לחיים או מיתה בעולם הבא.
5
ו׳וקשה טובא, שבודאי הדין של ראש השנה הוא בשביל עניני עולם הזה, שמה שייך לדון את האדם בכל שנה על מה שיהיה לאחר מיתתו בעולם הבא. וכן העיר בזה בחי' הריטב"א (שם) שכתב, "ואין דנין בו כלל מן הראוי לנפש בעולם הנשמות, שאין גוזרין אלא דין שראוי ליגמר לאלתר וכו'".
6
ז׳ב) כוונת התוס' שעל ידי הדין של עולם הבא דנים עניני עולם הזה
7
ח׳ונראה לבאר את דברי התוס', שבודאי הדין של ראש השנה הוא בעניני עולם הזה, אלא שמתחילה צריך לבאר אם האדם הוא צדיק או רשע, שהרי הדין לגבי צדיק שונה מהדין של רשע, שהצדיק זוכה לסייעתא דשמיא כדי שיזכה לחיי עולם הבא, ואילו ברשע הוא להיפך, שמשתדלים מן השמים שיאכל כל שכרו בעולם הזה כדי שלא יזכה לעולם הבא. ולכן מתחילה דנים על כל אדם בראש השנה מה הוא דינו לגבי עולם הבא, ואז דנים מה יהיה דינו באותה שנה בעולם הזה.
8
ט׳ולכן אם נפסק על האדם שהוא צדיק לגבי עולם הבא, אז הדין הוא לעזור לו בעבודת ה', ולפעמים יזכה לחיים טובים כדי שיוכל לעבוד את הקב"ה, ולפעמים יקבל ייסורין כדי שיתכפר לו על עוונותיו, ואם נפסק על האדם שהוא רשע, אז הדין הוא שיפסיד חלקו לעולם הבא, ולכן לפעמים יפסק עליו חיים טובים בעולם הזה כדי שיפסיד את חלקו בעולם הבא.
9
י׳ג) "למענך אלקים חיים"
10
י״אונראה לומר שעפ"ז יתבאר מה שאנו מתפללים בעשרת ימי תשובה, "זכרנו לחיים מלך חפץ בחיים וכתבנו בספר החיים למענך אלקים חיים", שיש להקשות על תפילה זו, שאחרי שמבקשים שנזכה לחיים טובים מה כוונתינו כשאנו מוסיפים ואומרים "למענך אלקים חיים".
11
י״באבל לפי מה שנתבאר יש לומר שאנו מתפללים שהחיים טובים יהיה באופן שהוא סיוע לעבודת ה', והיינו שנזכה להיות נחשבים צדיקים שזוכים לחיים טובים כדי לעזור להם בעבודתם ולא כדי שיפסידו שכרם, ולכן אנו אומרים "למענך אלקים חיים", שהחיים טובים יהיו למען ה'.
12