שיחות עבודת לוי ע״זSichot Avodat Levi 77
א׳מאמר ע"ז – תכלה שנה וקללותיה
1
ב׳א) תפקיד התוכחות בפרשיות בחוקותי וכי תבוא
2
ג׳איתא במס' מגילה (ל"א ב'), "תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר, עזרא תיקן להן לישראל שיהו קורין קללות שבתורת כהנים קודם עצרת ושבמשנה תורה קודם ראש השנה, מאי טעמא, אמר אביי ואיתימא ריש לקיש כדי שתכלה השנה וקללותיה". וקשה, איך מועלת קריאת התוכחה לבטל את הקללות?
3
ד׳והנה לפני שנבוא ליישב קושיא זו, צריכים אנו להתבונן במהות התוכחות שבפרשיות בחוקותי וכי תבוא.
4
ה׳כתב הרמב"ם (בפירושו למשניות בריש פרק חלק), "היעודים הטובים והנקמות והרעות הכתובות בתורה ענינם הוא וכו' אם תעשה המצוות האלה אסייע לך על עשייתם והשלימות בהם ואסיר מעליך המעיקים והמונעים כולם, לפי שהאדם אי אפשר לעשות לו המצוות לא כשהוא חולה ורעב או צמא ולא בשעת מלחמה ומצור וכו', הנה כי אין תכלית שכר עשיית התורה באלה הדברים כולם, וכמו כן אם עברו על התורה יהיה עונשים שיארעו להם אותם הרעות כולם עד שלא יוכלו לעשות מצוה וכמו שנאמר 'תחת אשר לא עבדת וכו'' (כי תבוא כ"ח, מ"ז), וזהו ענין אמרם ז"ל שכר מצוה מצוה ושכר עבירה עבירה".
5
ו׳מבואר מדברי הרמב"ם שהברכות האמורות בפרשיות אלו אינן שכר על קיום המצוות, אלא הוא הבטחה שיזכה האדם לסייעתא דשמיא כדי שיוכל לקיים את התורה כהלכתה. וכן הקללות האמורות בפרשיות אלו אינן עונש על עשיית עבירות אלא הוא הודעה שלא יזכה לסייעתא דשמיא בעבודת ה', ויקשה עליו לקיים את התורה.
6
ז׳ב) ביאור למה לא דיברה התורה אודות שכר ועונש בעולם הבא
7
ח׳אלא שצריך ביאור, למה באמת לא ביארה התורה את השכר שיזכה לו אם יקיים את התורה ואת העונש שיארע לו אם לא יקיים את התורה.
8
ט׳ויעוין באבן עזרא (האזינו ל"ב, ל"ט) שעמד בזה וכתב, "ולפי דעתי, שהתורה ניתנה לכל, לא לאחד לבדו, ודבר העולם הבא לא יבינו אחד מני אלף, כי עמוק הוא, ושכר העולם הבא תלוי בדבר הנשמה". וכוונתו היא שהשכר בעולם הבא הוא דבר רוחני, ואי אפשר לבני אדם להבינו, ולכן לא דיברה התורה אודות הגמול בעולם הבא כלל. והרמב"ן כתב (בהקדמתו לפירושו על ספר איוב) שמוטב לאדם להיות נידון ביסורי איוב כל ימיו מלהענש ביסורי גיהנם אפילו שעה אחת, ומבואר מזה שלא שייך לנו להבין את הגמול בעולם הבא. וכן אמרו חז"ל (באבות פ"ד מי"ז) בענין השכר בעולם הבא ש"יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה". מבואר שאי אפשר לנו להבין את השכר בעולם הבא.
9
י׳והנה אם הברכות והקללות אינן שכר ועונש על קיום או אי-קיום של המצוות, אלא הן רק הודעה שסייעתא דשמיא בעבודת ה' תלויה בקיום המצוות, נמצא שתכלית הברכות והקללות היא לעורר את האדם לקיים את מצות ה'.
10
י״אג) ביאור ההבדל בין התוכחה בפרשת בחקותי והתוכחה בפרשת כי תבוא
11
י״בועדיין צריך ביאור, למה כתבה התורה את הברכות והקללות שתי פעמים? וכי הוצרכה התורה לעורר אותנו לתשובה פעמיים?
12
י״גונראה לומר בזה בהקדם דברי הרמב"ן, דהנה הרמב"ן (פרשת בחוקותי כ"ו, ט"ז) ביאר שתיאור הקללות בפרשת בחוקותי מדבר בקללות שיהיו בחורבן בית המקדש הראשון, ותיאור הקללות בפרשת כי תבוא מדבר בקללות שיהיו בחורבן בית שני. [עיין שם ברמב"ן שביאר את זה באריכות.]
13
י״דלפי זה יש לומר שהתוכחה בפרשת בחוקותי באה לעורר אותנו לשוב בתשובה מאותן עבירות שגרמו לחורבן הבית הראשון, והתוכחה בפרשת כי תבוא באה לעורר אותנו לשוב בתשובה מאותן עבירות שגרמו לחורבן הבית השני.
14
ט״ווהנה חורבן הבית הראשון היה בשביל ביטול תורה, וכדאיתא בנדרים (דף פ"א א'), "דאמר רב יהודה אמר רב מאי דכתיב 'מי האיש החכם ויבן את זאת' (ירמיה ט', י"א), דבר זה נשאל לחכמים ולנביאים ולא פירשוהו עד שפירשו הקדוש ברוך הוא בעצמו דכתיב 'ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו'' (שם פסוק י"ב), היינו לא שמעו בקולי היינו לא הלכו בה, אמר רב יהודה אמר רב שאין מברכין בתורה תחלה". [ואע"פ שמבואר ביומא (ט' ב') שנחרב בשביל עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים, מכל מקום אם לא חטאו גם בביטול תורה לא היה הבית נחרב, וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי חגיגה פ"א ה"ז, איכה רבה פתיחתא ב'), "וויתר הקב"ה על ע"ז ועל גילוי עריות ועל שפיכות דמים, ולא וויתר על ביטול תורה".] אבל חורבן הבית השני היה בשביל שנאת חנם, וכמבואר ביומא (ט' ב').
15
ט״זונמצא שקריאת התוכחה בפרשת בחוקותי צריכה לעורר אותנו לשוב בתשובה מעבירת ביטול תורה, וקריאת התוכחה בפרשת כי תבוא צריכה לעורר אותנו לשוב בתשובה מעבירת שנאת חנם.
16
י״זומעתה דברי הגמ' במגילה מבוארים היטב, שמה שאמרו חז"ל שיש לקרוא את הקללות שבתורת כהנים קודם שבועות היינו כדי שנשוב בתשובה מעבירת ביטול תורה לפני שבועות, שהרי שבועות הוא יום מתן תורה, ועוד אמרו שיש לקרוא את הקללות שבפרשת כי תבוא לפני ראש השנה כדי שנתחזק בעניני בין אדם לחבירו ושנאת חנם לפני ראש השנה.
17