שיחות עבודת לוי צ״וSichot Avodat Levi 96
א׳מאמר צ"ו – אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים
1
ב׳א) ביאור ויכוח מרדכי אסתר
2
ג׳ויגד לו מרדכי את כל אשר קרהו וגו' ולצוות עליה לבוא אל המלך להתחנן לו ולבקש מלפניו על עמה וגו', ותאמר אסתר להתך ותצוהו אל מרדכי, כל עבדי המלך ועם מדינות המלך יודעים אשר כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית אשר לא יקרא אחת דתו להמית לבד מאשר יושיט לו המלך את שרביט הזהב וחיה וגו', ויאמר מרדכי להשיב אל אסתר אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים, כי אם החרש תחרישי בעת הזאת רוח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר ואת ובית אביך תאבדו ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות (אסתר ד', ח'-י"ד).
3
ד׳מדברי המגילה מבואר שמרדכי ואסתר היו מתווכחים אם תלך אסתר לאחשורוש מיד או שתמתין עד שהמלך יקרא לה מעצמו, שמרדכי רצה שתלך מיד, ואסתר רצתה להמתין. וצריך ביאור, מה הוא השורש של מחלוקת זו? וכי לא רצתה אסתר למסור את נפשה להצלת היהודים?
4
ה׳ונראה לומר שמרדכי ואסתר הסכימו שאי אפשר להנצל מצרה זו בלי נס, ואין להם לקוות לישועה בדרך הטבע. לכן אסתר טענה, מאחר שאפילו אם תלך למלך לא תצליח בלי נס, על כן אין לה לילך כלל והקב"ה יעשה נס בלי הליכתה. אבל מרדכי אמר לה שלא יזכו לנס רק אם יעשו את ההתחלה בעצמם, ואז הקב"ה יעשה להם נס וישלח ברכה במעשה ידיהם.
5
ו׳ב) מרדכי מן התורה מנין
6
ז׳ונראה לבאר בזה את דברי הגמ' בחולין (דף קל"ט ב'), "מרדכי מן התורה מנין דכתיב (כי תשא ל', כ"ג) 'מר דרור' ומתרגמינן 'מירא דכיא'". והנה הפסוק של "מר דרור" מדבר בבשמים הניתנים בשמן המשחה. ואיתא בכריתות (ה' ב') אודות שמן המשחה, "והלא נסים הרבה נעשו בו מתחלתו ועד סופו, תחלתו לא היה אלא י"ב לוג ובו נמשח המשכן וכליו ואהרן ובניו כל שבעת ימי המלואים ובו נמשחו כהנים גדולים ומלכים וכולו קיים לעתיד לבא". ולמדנו משמן המשחה שאע"פ שכולו מתנהג בדרך נס מכל מקום צריך התחלה מצד האדם לעשות י"ב לוג של שמן המשחה. וכן היה נוהג מרדכי בנס פורים, לעשות את ההתחלה מצד האדם ואז הקב"ה יעשה להם נס, ומטעם זה השם "מרדכי" מרומז בשמן המשחה.
7