סידור רש"י ק״דSiddur Rashi 104
א׳אמר רב פפא [הלכתא] דברים הבאין מחמת סעודה בתוך הסעודה, אין טעונין ברכה לא לפניהם ולא לאחריהם, כלומר דברים הרגילים לבא מחמת ליפתן ללפת בו את הפת, כגון בשר ודגים ותבשיל והביאן בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, אע"פ שלא היו [על השלחן] בשעת ברכת המוציא, אינן טעונין ברכה לא לפניהם ולאחריהם, דכי בריך אדעתא (לא לפניהם ולא לאחריהם) דליתו ליפתן הוא מברך והוה ליה פת עיקר ופוטר את הטפילה:
1
ב׳שלא מחמת סעודה בתוך הסעודה, כלומר דברים שאין דרכן לבא מחמת סעודה שאינו ליפתן, ואוכלין אותו לשביעה בסעודה כגון דיסא וטרגוס, ובאו בתוך הסעודה לאחר שבירך על הפת, מברך לפניהם, הואיל ולא באו לפני הפת וטפילה וליפתן ליתנהו, כדרב זירא הני בבלאי טיפשאי דאכלי נהמא בנהמא, וברכותיהן אינן שוות אפילו הכי אינו מברך לאחריהן, דהא מין מזון נינהו ומיפטרי בברכת המזון, אבל אם באו (דברים אחרים) קודם הסעודה פת פוטרתן, כדתנן בירך על הפת פוטר את הפרפרת שלפני המזון:
2
ג׳דברים הבאים לאחר הסעודה, שרגילין לאוכלן בקינוח סעודה לפני ברכת המזון, כגון מיני פירות ומיני מגדים, טעונין ברכה לפניהם ולאחריהם דלא ליפתן הוא ולא זייני, ואפילו עשאן ליפתן בטלה דעתו, ולא איפטרי בפת, מיהו [אם הביאום] לפני הסעודה פת פוטרתן:
3