סידור רש"י קי״בSiddur Rashi 112
א׳ענבים בעינייהו כתאינים ורימונים, אבל (אישתני) [אי שתי] חמרא מגו דאישתני לעילוייא שנעשה יין לגדולה ולמלכות [אישתני] לייחודי שמא באפי נפשיה, ומברך בורא פרי הגפן, וכן בסוף בא"י אלהינו מ"ה על הגפן ועל פרי הגפן ועל ארץ חמדה, וחותם על הארץ ועל פרי הגפן בשבח הארץ וכמעין פתיחה, אבל אתפוחים ועל אגוזים וחבושים וגדגדניות וכל פירות האילן שבעולם, אין זקוק לברך ברכה אחת מעין שלש, כיון דגריעי כולי האי דלא כתיבי בשבח הארץ, אלא בתחילה מברך בא"י אלהינו מ"ה בורא פרי העץ, ולבסוף בורא נפשות רבות וחסרונם, כמו על המים, ואפילו חובה לית בה, אלא ר' טרפון הוא דמברך אמיא בורא נפשות רבות וכו'. [וכן] נוהגין אכולי מיני דלא כתיבי בשבח הארץ לשבח ולהודות על הנייתן ושביעתן וכל מאן דמדכר ליה בהלכה לאו משום דקבע ליה חובה אלא לטפויי שבחא:
1