סידור רש"י קס״גSiddur Rashi 163
א׳התקין ר' אבהו בקיסרי, תקיעה, שלשה שברים, תרועה ותקיעה, שנייה [תקיעה שלשה שברים ותקיעה, שלישית] תקיעה תרועה תקיעה, ולא ידעינן תרועה מאי ניהו, אלא מדמתרגמינן תרועה יבבא, גמרינן מאימיה דסיסרא, דכתיב בעד החלון נשקפה ותייבב אם סיסרא בעד האשנב (שופטים ה' כ"ח), ועדיין לא ידעינן אי גנוחי גנח, אי ילולי יליל, הילכך עבדינן הא והא, שברים ותרועה, גנוחי גנח, פי' כאדם הגונח מלבו, כדרך החולים שמאריכים בגניחותיהון, ילולי יליל, כאדם הבוכה ומקונן קולות קצרים סמוכים זה לזה, הילכך עבדינן הא והא שברים ותרועה דרחמנא כי אמ' תרועה באמצע פשוטה לפניה ופשוטה לאחריה, הילכך יבבא קמא עבדינן תקיעה, ושלשה שברים דילמא גנוחי גנח הוא, ועבדינן תרועה, דילמא ילולי יליל, והדר עבדינן תקיעה [לפשוטה לאחריה והדר עבדינן קש"ק קר"ק] בתרייהן. ומספקא לן תוב דילמא גנוחי גנח הוא, ולית ביה ילולי, ואין לנו לעשות תרועה כלל וקמפסקא תרועה בין שברים לתקיעה, פי' לפשוטה לאחריה, הילכך עבדינן בבא תניינא תקיעה שלשה שברים ותקיעה ומספקא לן תוב דלמא ילולי יליל הוא, ולית ביה גנוחי, ואין לנו לעשות שברים, וקא מפסקי שברים בין תקיעה ראשונה לתרועה ואין כאן פשוטה לפניה, הילכך עבדינן בבבא תליתאה תקיעה תרועה ותקיעה ואכתי יש לומר אם כן תקיעה שלשה שברים תרועה ותקיעה למה לי, משום דילמא גנח [ויליל הילכך עבדינן תרווייהו אי הכי] נעביד נמי איפכא, דילמא ילולי וגנח, ונעביד תקיעה ותרועה ושלשה שברים ותקיעה, הכי ליכא למימר דמסתמא דאינשי כי מיתילדא ביה מילתא ברישא גנוחי גנח, פי' גניחות (הרבה) [ארוכות] קונפלייץ בלע"ז, והדר מיילל פי' רצייך בלע"ז, הילכך עבדינן תלתא בבי ותו לא, וכל כך למה כדי לערבב את השטן:
1