סידור רש"י שפ״טSiddur Rashi 389
א׳סדר ארבע כוסות.
1
ב׳ארבע כוסות הללו תקנו חכמים כנגד ארבע לשונות גאולה הנאמרות בתורה, והוצאתי אתכם, והצלתי אתכם, וגאלתי אתכם, ולקחתי אתכם, בפרשת וארא אל אברהם (שמות ו' ו' וז'). ובין כוס ראשון לשני אם רצה לשתות ישתה, דחמרא מיגרר גריר ליבא ואכיל ליה מצה לתאבון, אבל בין שלישי לרביעי לא ישתה, פן ישתכר ולא יגמור את ההלל, ואין לומר הלא משתכר הוא מחמת יין שבתוך הסעודה, שכך שנו רבותינו שבארץ ישראל, יין שבתוך המזון אינו משתכר, שלאחר המזון משתכר. והלל המצרי אומר על כוס רביעי, עד אמת ה' לעולם הללויה, ועונה הגדול וקורא הודו לה', וכל המקראות שלאחריו, ושאר הקרואים אחר כל מקרא ומקרא אומרים הודו וגו' וחזרו וקורין כולן כאחד, מן המיצר קראתי יה, עד זה השער לה' צדיקים יבואו בו, וממקרא זה ואילך כופל כל המקראות, לפי שכל מקרא ומקרא חשוב בפני עצמו כפרשה, מפני שנאמרו מן דוד וישי ואחיו ושמואל כשמשחו את דוד למלך, ודוד אמר מקרא אחד וישי השני, אחיו השלישי] (ר') שמואל הרביעי וסימניך דיא"ש, חזרו וקראו אדי"ש כשד"ך. ומקרא תשיעי ושנים עשר אמרו כולם, וכשמגיעים לאנא קורא הגדול לבדו אותן שני מקראות וכופלין, והן עונין אחריו כל קריאה וקריאה, ומשם והלאה קוראין כולם כאחד עד מלך מהולל בתשבחות, ומברך בורא פרי הגפן, ושותה כוס רביעי, ואם יש שם חולה שצריך לשתות מוזגין כוס חמישי, ואומר עליו הלל הגדול, הודו לאלהי האלהים, עד על נהרות בבל, עשרים וששה כי לעולם חסדו, ושוב אומר ברכת השיר, שהוא יסוד תיקון אנשי כנסת הגדולה, נשמת כל חי וישתבח עד מלך אל חי עולמים:
2