סידור רש"י תצ״זSiddur Rashi 497
א׳ותנן נמי בראש חודש ובחולו של מועד קורא ארבעה, תענית ציבור וט' באב קורין תלת, מדתניא זה הכלל כל (שאין) [שיש] בו בטול מלאכה לעם, כגון תענית צבור וט' באב קורין תלתא, חנוכה ופורים נמי קורין תלתא, וכן אילו יומי שני וחמישי [ו]בשבת במנחה, חנוכה ופורים ותענית ציבור קורין שלשה, ואין פוחתין מהם, ואין מוסיפין עליהם, ואין מפטירין בנביא חוץ מט' באב, באיזה נביא, אסף אסיפם. בראשי חדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה, ואין פוחתין מהם, ואין מוסיפין עליהם. ותנן נמי ביום טוב [חמשה], וביום הכפורים [ששה], ובשבת [שבעה], אין פוחתין מהן, אבל מוסיפין עליהם, ומפטירין בנביא, ואין המפטיר בנביא עולה מן המניין. חמשה וששה ושבעה מאי טעמא כדעולא, דאמר עולא מפני מה אמרו המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחילה מפני כבוד תורה, וכיון דמשום כבוד הוא למניין נמי [לא] סליק:
1
ב׳נקוט האי כללא בידך שמצאתי במקום אחר, בשבת קורין שבעה, ביום הכפורים ששה, בפסח ובעצרת ובראש השנה ובסוכות ובשמיני עצרת קורא חמשה, ובכולן אומר בהן קדיש עד דאמירן, ואחרי כן קורא המפטיר, בראש חודש ובחולו של מועד קורין ארבעה, בתענית צבור שחרית ובט' באב, בשני וחמישי, בחנוכה ובפורים קורין שלשה ובכולן החזן אומר קדיש קודם שיכרוך ספר תורה, במנחה של ט' באב [ובמנחה של תענית ציבור] ובמנחה של יום הכפורים בכולן השלישי הוא מפטיר, ובמקום שפוסק בשבת שם מתחיל במנחה ובשני וחמישי ובשבת הבאה, ומפסיקין לראשי חדשים ולחנוכה, כגון ראש חדש שחל בשני ובחמישי, ובחנוכה דהיא תמני יומי, שני וחמישי דבגויהון מפסיקין, ולא קרו בעניינא בפרשה דהאי שבתא, כדעבדינן בשני [וחמישי] דכולה שתא, ולתעניתא נמי מפסיקין, וליום הכפורים שחל להיות בין בשני בין בחמישי בין בשבת [מפסיקין] ולא קרו בעניינא דהאי שבתא, אבל במנחה ביום טוב שחל להיות בשבת, וכן בשני וחמישי שמראש השנה עד החג אין קורין אלא בסדר פרשיות, ובמנחה של יום טוב [של חג הסוכות] שחל להיות בשבת [קורין וזאת הברכה] וכל השנה כולה קמי פיסחא, וקמי חגא דשבועות, וקמי ריש שתא [קרינן] בסדר פרשיות:
2