סידור רש"י תק״צSiddur Rashi 590
א׳ועוד סידרא של כבד. אם נקרע מן התרנגולת לגמרי ואחר כך נתבשל בין בצלי בין בקדירה עם התבשיל ושאר הבשר משערינן בששים בין הבשר ושאר כל התבשיל, הבשר לאו מין כבד, הכבד דם גמור הוא, אלא שהתורה התירה כנגד הדם ונשאר התרנגולת הדם המרק והירקות ומין בשאינו מינו הוא ומשערינן ליה בששים כשאר איסורין שבתורה בנותן טעם והיינו נמי בששים רק אם חתכו התרנגולת ונשאר הכבד ונמצא תלוי בהרקה או בקיסקולת של תרנגולת כל אותה חתיכה שהכבד בה נידונית ככבד שכולה כחתיכה של איסור וכי משערינן בדידה משערינן ואינה ככבד דאילו לאו מין בשר הוא, וכשהוא בפני עצמו נחשוב בשר התרנגולת ובמרק ובקיפה, דכולהו לאו מין כבד אבל עכשיו דמשערינן בכולה חתיכה בשר התרנגולת מזו חתיכה היא ומסלקינן בשר התרנגולת כאילו אינו, ואם נשאר במרק ותבשיל כדי ששים הכל מותר, חוץ מן החתיכה שהכבד תלוי בה ואם לאו אסור, דבין רב ובין רבא כר' יהודה סבירא להו דאליבא דר' יהודה כיון שנתנה טעם בחתיכה חתיכה עצמה נבילה ואוסרת כל החתיכות כולן ותרוייהו סבירא להו אליבא דרב יהודה כל שהוא מין ומין ודבר אחר עמו סלק את מינו כמי שאינו ושאינו מינו רבה עליו ומבטלו וכן מפורש בהקומץ רבה, ורב חסדא ורבי חנינא דר' חייא כולהו אליבא דר' יהודה אי לאו שמעתתא כוותיה סבירא ליה, ובשאר דבר איסור שנפל להיתר אין לדמות לזה, אפילו בשר בבשר מין ושאינו מינו הוא, דהאי היתר והאי איסור, כן מפורש במנחות, וכן הלכה:
1
ב׳וכן הכשירו.
2